הדומה: מדובר בהשקעה סולידית ובטוחה לזמן קצר.
השונה: פק”ם ניתן לתקופה מוגדרת מראש, בריבית קבועה או משתנה. הוא למעשה מסלול חיסכון שנועד בדרך כלל לצורך מטרה עתידית, כמו רכישת רכש או חיסכון לצורך חופשה משפחתית. התשואה בו, לרוב, תהיה נמוכה מאוד משום שמדובר בפיקדון לטווח קצר. את הכסף ניתן להעביר כהפקדה חד פעמית או בהוראת קבע (תשלומים).
מק”ם הוא סוג של אג”ח ממשלתי ומי שמנפיק אותו הוא בנק ישראל. הוא מונפק אמנם לטווח קצר, אך בשונה מפק”ם הוא מונפק בניכיון (כלומר מתחת לערכו הנקוב) והוא מייצר ריבית משתנה (בהתאם לזו שמחליט בנק ישראל).
אם רכשתם מק”ם, סביר להניח שידרשו מכם עמלה של עשירית האחוז וגם דני ניהול. אבל, יש לו יתרון סחירות על הפיקדון (ניתן למכור אותו).
קרן כספית מדובר במעשה בסוג של קרן נאמנות שמשקיעה את כספי המשקיעים באפיקים סולידיים.
כל אותן קרנות בהן מושקע הכסף הם בעלות רמת סיכון נמוכה מאוד, יותר מכל קרן נאמנות אחרת.
קרנות כאלה הוקמו בישראל בשנת 2008 וכיום קיימות כמה עשרות בשוק.
קרן כספית משקיעה באפיקים קבועים: פק”ם (פיקדון בנקאי) עד 30 יום, מק”ם (מלווה קצר מועד), ניירות ערך מסחריים שקליים שאינם סחירים, אג”ח שקליות סחירות בדירוג גבוהה בריבית משתנה, או ברמת AA לטווח קצר.
בדרך כלל, רוב ההשקעות יהיו עד 90 יום.
כיום, על מנת שלא לקחת סיכון גבוה, קרן כספית יכולה להחזיק עד רבע מנכסיה באפיק לא סחיר.
אג”ח מוניציפלי / קונצרני אגרות חוב בארצות הברית מונפקות בין היתר על ידי ערים, מחוזות, מדינות ורשויות מקומיות. הן נקראות אגרות חוב מוניציפליות ומכונות Munis.
בדרך כלל, הן מונפקות כדי לגייס כספים לטובת מימון בניית גשרים, כבישים, מתקני ספורט ועוד. אגרת חוב זו פטורה ממס.
Revenue Bonds מבטיחות את התשואה מתוך תזרים ההכנסות של מימון הפרויקט הספציפי.
General Obligation Bonds , לעומתן, מבטיחות תשואה על ידי גביית מיסים והכנסות אחרות מהציבור.
חלק גדול מהן מונפקות בשיעור נקוב של 5,000 דולר והן מקבלות דירוג גבוה מאוד, לצד תשואה נמוכה יחסית.
לרוב, התשואה מאג”ח מוניציפלי תהיה נמוכה יותר מאשר באג”ח קונצרני, שם אפשר להגיע לתשואות גבוהות יותר על ידי חברות שמגייסות הון מהציבור.
השיטה היא דומה: הלוואה מהציבור תמורת ריבית עתידית.
המק”ם האמריקאי: תעודת הפקדה CD עוד השקעה תוצרת חוץ: תעודת הפקדה נחשבת לאופציה בטוחה משום שמדובר בפיקדון בזמן, שנמכר בדרך כלל על ידי הבנקים וחברות השקעות.
תעודת ההפקדה מזכירת מאוד את הפק”מ הישראלי: פיקדון בנקאי לתקופה מוגדרת עם ריבית שמשתנה מבנק לבנק וכמובן – בהתאם לזמן שסגרתם את הפיקדון.
למעשה, זוהי תעודת חיסכון עם מועד פירעון קבוע (בדרך כלל לשלושה, ששה חודשים, שנה וחמש שנים). גם שיעור הריבית קבוע. המשמעות: אתם יודעים מה אתם מפקידים ומה אתם מקבלים.
אם השקעתם בתעודת הפקדה, דעו שכספכם מובטח. מדוע? משום שבארה”ב קיים תאגיד פדרלי לביטוי הפיקדונות “שמבטח” את כספכם בסכום של עד רבע מיליון דולר, לא פחות.
סקר בנקאי קבע בשנת 2015 כי הריבית הממוצעת נעה סביב קרוב ל-0.9% בשנה.
השקעות בטוחות בבורסה החלופות שהזכרנו מוכרות מאוד למשקיעים, אבל מה קורה אם משקיע רוצה להשקיע בבורסה ועדיין לקחת סיכון נמוך? מתברר שגם לכך יש פתרון.
הנה כמה דוגמאות:
אגרת חוב ממשלתית אגרות חוב הן סוג של ניירות ערך, רק שהמטרה שלהן היא גיוס כספים.
מדובר למעשה בלקיחת הלוואה מהציבור על ידי הממשלה.
בניגוד לאג”ח קונצרני, המונפקות על ידי חברות, אג”ח ממשלתי מייצר תשואה נמוכה יותר, וזאת עקב ה”ביטחון” היחסי שמדינה נותנת למשקיעים (לעומת חברה ציבורית )
האינטרס של הלקוח הוא קבלת ריבית על אגרת החוב והיא נחשבת לפחות מסוכנת ובטוחה מאוד בהשוואה למניות.
השקעה במדד מנייתי בהשוואה למניות, מוצר שמשקף מדד מניות כמו קרן מחקה נחשב ל”בטוח” יותר.
קרן מחקה עוקבת אחר ביצועי המדד, שבממוצע התנודות בו יהיו סולידיות יותר בהשוואה להשקעה במניה ספציפית.
הסיבה; הסיכוי של חברה אחת לקרוס ושהמניות שלה יתרסקו גבוה משמעותית מהסיכוי של, למשל, 100 35 חברות שנמצאות במדד ת”א 35.
השקעה זהב עוד אפשרות היא השקעה בסחורה. כך למשל, הזהב ידוע כבעל ערך רב ותנודתיות נמוכה “יחסית”.
אם אתם רוצים לגדר את עצמכם מפני אינפלציה, זוהי אופציה נהדרת. כשהאינפלציה חוגגת, אנשים פונים לנכסים “קשיחים” ומחירו בדר”כ עולה.
כמובן, בשוק של היום קיימות עוד השקעות שנחשבות ל”בטוחות” ואלפי פיקדונות שונים שמנפיקים הבנקים. אם אתם משקיעים סולידיים, סביר להניח שתבחרו באחת החלופות שהזכרנו.
המאמר מבוסס על נתונים גלויים לציבור אשר פרסומים בכלי התקשורת, באתרי אינטרנט ועיתונים כלכליים. המידע המופיע במאמר אינו מכיל את כל המידע הדרוש למשקיע, אין להסתמך עליו לצורך ביצוע עסקה בני”ע / נכס פיננסי. האמור אינו מהווה תחליף לייעוץ פיננסי על-ידי גורם מוסמך.
