אם מסתכלים רק על מדדי המניות המובילים, התמונה יכולה להיות קצת מפחידה. מתחילת השנה, מדד הדאו ג'ונס ירד ב-18.45%, מדד ה S&P ירד ב-24.82% והנאסדק ירד כבר ב-34.03%. לא מדובר על ירידות זמניות והמדדים כבר מזמן לא בטריטוריית "תיקון".
ואם במשבר הסאב פריים עסקינן, הנה קצת מספרים שאולי יפתחו לכם עוד קצת את העיניים: הירידות במדדים שליוו את המשבר התחילו בחודש אוקטובר 2007 והסתיימו בחודש מרץ 2009 – סה"כ כמעט 18 חודשים של ירידות בהם הדאו ג'ונס, ה S&P והנאסדק ירדו בין 56%-52%.
גל הירידות הנוכחי, התחיל בסוף 2021. חודש דצמבר היה החודש בו המדדים הגיעו לשיאים של כל הזמנים אחרי ההתאוששות ממשבר הקורונה. מאז, הירידות ממשיכות. ואם הן ימשיכו בקצב הזה עוד 8 חודשים – אנחנו בהחלט יכולים להגיע למצב בו שלושת המדדים המובילים יימחקו יותר מ-50% מהשיא שהגיעו אליו בשנה שעברה.
יש סיבות להשוואה
אם אתם עוקבים באדיקות אחרי החדשות הכלכליות בחודשים האחרונים (תכלס, איך אפשר שלא), יש סיבה שכמעט כל הכותרות קשורות לעליית האינפלציה והריבית.
שתי סיבות הציתו את המשבר של 2008: אשראי לא מפוקח שניתן כמעט לכל מי שרק רצה לקנות בתים או דירות להשקעה והעלאות ריבית שהפכו את יכולת ההחזר של הלווים האלו לכמעט בלתי אפשרית.
אז נכון, אחרי ה"סאב-פריים" בנקיים מרכזיים הפיקו לקחים והסיכון שלהם נמוך יותר (הן בנתינת אשראי והן בהשקעות). אבל נכון להיום, כמות האשראי הכללית שמחולקת, בין אם זה למשכנתאות, צריכה פרטית ולעסקים – היא הגבוהה ביותר אי פעם.
כבר עכשיו, אפשר להרגיש ולראות איך העלאת הריבית משפיעה. אם יש לכם משכנתא, ההחזר החודשי שלכם כנראה כבר עלה בלפחות כמה מאות שקלים. אם לא, ככל הנראה שבשנים הקרובות – משכנתא אתם לא תקחו.
בארה"ב, למשל, הריבית הממוצעת על המשכנתא כבר נמצאת בשיא של 30 שנה ועומדת על 6.92%. ובהתחשב בזה שהריבית ככל הנראה תמשיך לעלות בעקבות האינפלציה, המספר הזה עוד הולך לעלות, וכך בדיוק גם יקרה בישראל.
איך זה קשור למה שקורה במסחר בבורסה? ובכן, אם תסתכלו על הגרפים, תוכלו לראות קורלציה בין שיעור הריבות לבין מה שקורה במדדים.
הגרף לעיל, ממחיש את הריבית (בכחול) לפני התפרצות מגפת הקורונה לעומת מדד הדאו ג'ונס (בשחור). היסטורית, בטווח ארוך, שבנקים מרכזיים מעלים את הריבית – מחירי המניות עולים. בדיוק כמו שניתן לראות בגרף למעלה.
לכן, תיאורטית, העלאת הריבית "אמורה" לגרום לשוק המניות לעלות. אבל זה לא מה שקורה הפעם.
יכול להיות שהפעם זה יהיה שונה
כל משקיע מיומן יודע שמה שהיה, הוא לא בטוח מה שיהיה. אז מה יכול להיות שונה הפעם?
הפד, התחיל לעלות את הריבית לפני המשבר הקורונה כדי "לטפל" באינפלציה. אבל, כשמגפת הקורונה התפשטה בפרעות ואיימה לרסק את כלכלת העולם, הוא חתך שוב את הריבית לרמה אפסית כדי לאפשר למשק להתאושש.
הירידות שהיו בשווקים בקורונה לא נגרמו כתוצאה מהשינויים שהיו בריבית, אלא בעיקר בגלל אופי השתלשלות האירועים. המגפה, גרמה להשבתת הפעילות של חברות ועסקים, ואי הוודאות שהייתה בהתחלה, שנבעה מפיטורים המוניים וסגרים, גרמה למשקיעים למכור כל מניה שברשותם.
רק לאחר מכן, שהתחילו השמועות על חיסונים ושיעורי תמותה יחסית נמוכים – המדדים התחילו לתקן חזק כלפי מעלה ולשבור שיאים אחרי שיאים.
הירידות האחרונות הן שילוב של מימושים של העליות שהיו, האינפלציה המשתוללת שכרגע לא מגיבה כל כך להעלאות הריבית והפחד שהריבית כאן כדי להמשיך לעלות ולהישאר.
במצב כזה, שבו כבר אין "כסף זול", יש מיתון וחברות ממונפות ואנשים פרטיים עדיין צריכים להחזיר הלוואות בסכומים עצומים, יכול מאוד להיות נראה ירידות דומות לאלו שהיו ב 2008.
מה שכן, דבר אחד בטוח: בין אם מדובר במשבר שקט ובין אם לא – משברים יוצרים הזדמנויות. היסטורית, אחרי כל משבר שגרם לירידות בשווקים הגיעו עליות שמחקו את כל הירידות ויותר מזה. ראינו את זה קורה בקורונה, וגם במשבר הסאב פריים.
