מה זה הנפקה בבורסה, איך היא מתבצעת, מה ההבדל בין הנפקה למוסדיים לבין הנפקה לציבור, איך מנפיקים מניות והאם אפשר לרכוש כאלה לפני ההנפקה? הנה כל מה שאתם צריכים לדעת

הנפקה בבורסה

עולם הולך ומשתכלל. IPO | צילום: Got Credit


במהלך תקופת הקורונה עלתה המודעות למסחר בשוק ההון הישראלי והאמריקאי.

יותר אנשים נוטים להשקיע את הכסף שלהם במסחר בבורסה. אלא שבמהלך השנתיים האחרונות החלה מגמה של השקעה בחברות מונפקות. 

הנפקה בבורסה (IPO) היא לא תהליך קל, אבל אנשים רבים נוטים לזהות בכך הזדמנות לרווח, משום שחברות בעלות פוטנציאל עשויות לרשום רווחים נאים בימים הראשונים בבורסה.

מה זה הנפקה?

הנפקה בבורסה היא פעולה שמשמשת חברות לגיוס הון על ידי הצעה של מניות או ניירות ערך אחרים למשקיעים.

כך למשל, חברה שמעוניינת לגייס כסף יכולה להנפיק אגרות חוב, אופציות, מניות או לשלב בניהן באותה הנפקה. 

ההנפקה יכולה להיות הראשונה של החברה, או על ידי חברה שכבר הנפיקה בעבר.

את ניירות הערך שמונפקים, החברה מוכרת ובתמורה מקבלת כסף שימש אותה להרחיב את הפעילות העסקית, להחליף אשראי קיים (למשל, חוב של החברה לבנק) ו/או להכניס כסף לבעלי המניות הקיימים. 

לדוגמא: חברה שעומדת בפני הנפקה מציעה מניות תמורת סכום כסף מסוים. נניח שבעלי החברה מוכן להנפיק 20% ממניות החברה תמורת 50 מיליון שקל, אזי השווי שלה הוא 250 מיליון שקל.

שלבים של הנפקה

הנפקה הוא לא תהליך קצר. ועוד לפני ההנפקה, עורכת החברה מספר בדיקות ומבצעת מספר תהליכים על מנת לצאת להנפקה.

בשלב הראשון, החברה בודקת את ההיתכנות להנפקה באמצעות פגישה עם יועצים ומתווכים פיננסיים, היא בודקת את העמידה בתנאי הסף, עורכת מבחן שוק וקובעת לוח זמנים מסודר.

בשלב השני, החברה ממנה יועצים שיסייעו בתהליך. חתמים, מפיץ שאחראי לשיווק ההנפקה בלבד, עורך דין מלווה, רואה חשבון, יועץ הנפקה ומנהל הנפקה מטעם החברה הם האנשים המרכזיים שימונו.

בשלב השלישי, החברה תבדוק את עלויות ההנפקה, שמורכבות משכר טרחה לאנשים אותם הזכרנו למעלה, אגרות לרשות ולבורסה ועוד.

ואז, החברה תוציא הודעה מסודרת על כוונה להגיש בקשה להיתר ותגיש תשקיף עם המידע המהותי עליה. בין היתר היא תפרט את התחרות בשוק, הספקים, המוצר שלה, התלות באנשי מפתח, אזורים גאוגרפיים בהם היא עובדת, כמה הזמנות יש לה וכדומה.

במידה והחברה עומדת בקריטריונים של המדינה והבורסה בה היא רוצה להנפיק את המניות, ההנפקה תאושר, ייקבע תאריך להנפקה והחברה תיכנס למערכת הגילוי הנאות האלקטרונית שבאמצעותה תגיש את הדיווחים לציבור אחריה.

בשלב הרביעי, החברה פונה לגיוס משקיעים.

עוד לפני תאריך ההנפקה, החברה מתחילה ב"רווד-שואו" (RoadShow) בו היא פונה ומציגה למשקיעים מוסדיים (בתי השקעות, חברות ביטוח, בנקים, קרנות גידור וכו') את התשקיף במטרה למכור להם אחוזים ניכרים מהמניות. 

רק לאחר מכן, ביום בו נקבעה ההנפקה, "הציבור" (אנחנו) יכולים לרכוש את המניות שנותרו.

מיהם ומה תפקידם של החתמים?

חתם הוא גוף מומחה להנפקות שמתחייב כלפי החברה להנפיק את ניירות הערך ולסייע לה בהפצתן, או לרכוש מהחברה את כמות ניירות הערך שהוצעה לציבור ואינה נרכשה.

החתם, כשמו כן הוא – חותם על תשקיף החברה. העובדים בו הם אלו שמעריכים את השווי שלה, יוצרים קשר עם הגופים המוסדיים ודואגים להפצה גם לציבור המשקיעים.

למעשה, חתם הוא רשת הביטחון של החברה למקרה של חוסר היענות מצד הציבור לרכישת אותן מניות. תמורת ההתחייבות הזאת הוא מקבל עמלת חיתום מהחברה.

האם אפשר לקנות מניות לפני הנפקה?

כן, אבל רק גופים מרכזיים יכולים לקנות מניות לפני הנפקה.

גוף מוסדי הוא גוף שמנהל את כספי הציבור, כמו קרנות נאמנות ופנסיה וקופות גמל.

הגופנים המרכזיים בארץ הם בתי השקעות, חברות הביטוח וקרנות הון סיכון.

היתרונות בהנפקה בבורסה

היתרון המרכזי בהשקעה בחברה שמונפקת בבורסה הוא אפשרות לרכוש נייר ערך בתחילת דרכו, במחיר הראשוני ובשלבי המסחר הראשונים של לציבור.

בהנפקות רבות, מניות של חברות עלו בעשרות אחוזים מהרגע שהציבור החל לסחור בהן. כך, סוחר שהשקיע בהן גרף רווחים עצומים תוך זמן קצר.

אבל יש עוד. יתרון מרכזי נוסף הוא האפשרות של המשקיע הפוטנציאלי לקבל תמונה מדויקת לגבי החברה, עוד בטרם היא יצאה להנפקה. זה קורה בזכות העובדה שכל חברה מפרסמת את התשקיף שלה מספר שבועות קודם.

כך המשקיע יכול לקבל ההחלטה ללא לחץ או חשש שהמחיר ישתנה. כך למשל, במהלך רכישת מניה רגילה, מרגע הבדיקה ועד הרכישה עצמה, גם אם מדובר בדקות ספורות בלבד, המחיר יכול להשתנות.

בישראל, למשל, נהוג כי ההנפקות מבוצעות בשיטה של מכרז אחיד (הצעה אחידה). המשמעות היא שכל משקיע יכול לרכוש את המניה במחיר רגיל. בהצעה לא אחידה, השער משתנה.

חשוב לציין כי כמות המניות שכל מניה מנפיקה מוגבל ומשתנה, כך שמשקיע שרצה לרכוש מספר מסוים של מניות, עלול לקבל רק חלק מהן (בהתאם לביקוש למניה)

הנפקת מניות בישראל ובניו יורק

שנת 2020 הייתה שנת שיא בבורסה המקומית, בה החליטו חברות רבות לצאת בהנפקות לציבור.

לא לחינם גדל מספר המשקיעים בבורסה בצורה חדה.

27 חברות יצאו להנפקה בבורסה בתל אביב, מה שהיווה שיא חדש מזה 14 שנה.

יותר משליש מאותן חברות הונפקו לפי שווי גבוה ממיליארד שקל. 

רוב החברות בחרו בשיטה של הצעה לא אחידה והנפיקו למשקיעים מוסדיים (חברות הביטוח ובתי השקעות למשל) בשער נמוך יותר.

לא פלא שמעל 90% מהכסף שגויס התקבל באמצעות המשקיעים המוסדיים.

השנה הזו הייתה שנה טובה מבחינת חברות הטכנולוגיה, כשלא פחות משש חברות הייטק נוספות למדד ת"א 35. 

גרף סנטינל וואן

1.2 מיליארד דולר בהנפקה. סנטינל וואן | צילום מתוך trading view

בחודש יולי 2021 נרשמו כמה הצלחות של חברות ישראליות בבורסה בניו יורק;

חברת התוכנה איירונסורס הונפקה בשווי הגבוה ביותר של חברה ישראלית אי פעם, 2.15 מיליארד דולר, בעסקת מיזוג. אליה הצטרפה חברה נוספת, חברת הסייבר סנטינל וואן שהצליחה לגייס בהנפקה 1.2 מיליארד דולר.

עוד במסגרת המסחר בבורסה האמריקאית: לאחרונה דווח גם על הנפקת פיוניר וטאבולה הישראליות. לפתע, אף אחד כבר לא ממש זוכר את ההנפקה ההיסטרית של למונייד הישראלית שרשמה רווח עצום תוך תקופה קצרה.

אחד הנתונים שאמורים להסביר יותר מכל את עליית תופעת ההנפקות הוא משנת 2021.

מתחילת השנה ועד חודש יולי גייסו החברות באירועי הנפקה קרוב ל-2 מיליארד דולר, כשסך האקזיטים עמד על 1.72 מיליארד דולר בלבד.

כלומר, בפעם הראשונה עקף הון ההנפקות את הכסף שגויס לאקזיטים חדשים. המשקיעים, מן הסתם, תרגמו את זה להשקעה בבורסה.

גרף מניית איירונסורס

איירונסורס מאז ההנפקה (בחץ הכחול: מועד אישור הספאק) | צילום: trading view

מה ההבדל בין הנפקה למוסדיים להנפקה לציבור?

ישנן שתי דרכים עיקריות לגיוס הון: הראשונה היא הנפקה ציבורית, באמצעות התשקיף עליו כתבנו קודם. והשנייה – הנפקה פרטית. הנפקה כזאת מתבצעת באמצעות פניה למשקיעים פוטנציאלים על ידי בתי השקעות או חתמים, כך שמדובר בגיוס מהיר יחסית ממשקיעים בודדים. 

הנפקה פרטית

היתרון בהנפקה פרטית, שבו מתעניינים משקיעים מוסדיים, הוא בחירת המשקיעים וקשר ישיר שהחברה מנהלת איתם.

היא מבוססת על המידע שהחברה נותנת לציבור והחתם עוסק בהצגת היתרונות לציבור והתוכניות של החברה.

בנוסף, ניתנת כאן חשיפה גדולה למשקיעים גדולים ואיכותיים.

היא מוסיפה עניין סביב החברה ולעתים רבות תורמת ערך שלה.

גם העלויות במקרה הזה נמוכות יותר, משום שהיא משלמת עמלה לבנק ההשקעות ולעורך הדין, רק אם ההנפקה הצליחה.

לעומת זאת, הנפקה לציבור דורשת חתמים ויועצים, שמקבלים עמלה גבוהה יותר והכסף מועבר אליהם גם אם ההנפקה נכשלה.

הנפקה לציבור

במסגרת הנפקה (IPO) לציבור, חברה פרטית מציעה את המניות שלה למכירה.

זה יכול לקרות בפעם הראשונה או במהלך המסחר הרגיל שלה. חברות עושות זאת בדרך כלל על מנת להתרחב.

לעיתים, חברה לא מצליחה לצאת להנפקה פרטית ולכן היא מנסה לגייס כסף מהציבור.

ברגע שחברה פרטית מנפיקה מניות ומכרת אותן לציבור, היא הופכת לחברה ציבורית.

 


המאמר מבוסס על נתונים גלויים לציבור אשר פרסומים בכלי התקשורת, באתרי אינטרנט ועיתונים כלכליים. המידע המופיע במאמר אינו מכיל את כל המידע הדרוש למשקיע, אין להסתמך עליו לצורך ביצוע עסקה בני"ע / נכס פיננסי. האמור אינו מהווה תחליף לייעוץ פיננסי על-ידי גורם מוסמך.

 

WhatsApp זמינים לכל שאלה