ההון העולמי לובש צורות רבות ומשתנה באופן ניכר מתרבות לתרבות. בכל מדינה, תרבות וכלכלות משותפות כאלו ואחרות, תחום ההתמחות בייצור טובין כאלו ואחרים משתנה באופן משמעותי. 

המגוון העשיר הזה הוא שמאפשר את תרבות השפע שאנו חיים בה. המומחיות הזו של מדינות שונות מאפשרת להן ליהנות מיתרונות שונים כשזה מגיע לסחר הבינלאומי ועל פי כלכלת השוק, היא מהווה תנאי הכרחי ליציבות הסחר. 

יתרון מוחלט ויתרון יחסי הם ממושגי היסוד המרכזיים בכלכלת השוק הפתוח, כשאנו מדברים על מאקרו-כלכלה, עקרונות אלו ילוו אותנו לאורך השיח לא מעט והם מאפשרים לנו ללמוד לא מעט על האופן בו כלכלות סוחרות אלו עם אלו ומה הם התמריצים המאפשרים את טבעו של הסחר הזה. 

מראשית דרכו של עקרון השוק החופשי, טבע אדם סמית' את המונח "יתרון מוחלט" במובנים רבים פותח את הדלת בפני הכלכלה המודרנית.

 אז מה זה יתרון מוחלט , מה זה יתרון יחסי, מה ההבדל ביניהם וכיצד מחשבים אותם? 

יתרון מוחלט

 

מה זה יתרון מוחלט

יתרון מוחלט, או בשמו הנרדף יתרון אבסולוטי, מתאר את יכולתו של אדם, חברה, חבל ארץ או מדינה לייצר כמות גדולה יותר של טובין או שירות עם אותה כמות תשומות ליחידת זמן, או לייצר אותה כמות של טובין או שירות ליחידת זמן תוך שימוש בכמות תשומות קטנה יותר מאשר ישות אחרת שמייצרת את אותו טובין או שירות זהה. 

כדי לחדד את הדברים, נתבונן בשתי מדינות דמיוניות – "כבשיסטאן" ו"נגריסטאן". שתי המדינות הן בעלות אוכלוסייה דומה העומדות לרשותן כמויות זהות של משאבים. 

כל אחת מהמדינות האלו מייצרת רק שני מוצרים – צמר ותוצרי עץ לבנייה. בכל שנה, יכולה כבשיסטאן לייצר 10 טונות צמר או 5 טונות עץ לבנייה. 

נגריסטאן לעומת זאת, יכולה לייצר 5 טונות צמר או 10 טונות עץ לבניה. אם כן, לכבשיסטאן יש יתרון מוחלט על נגריסטאן בייצור צמר ואילו לנגריסטאן יתרון מוחלט על כבשיסטאן בייצור מוצרי עץ. 

כדי להתקיים, כל מדינה זקוקה למינימום 3 טונות צמר ו-3 טונות עץ לבנייה. אם כל אחת מהן הייתה תלויה אך ורק בייצור עצמי, תזדקק כבשיסטאן לכשני שליש מהשנה כדי לייצר לעצמה את כמות העץ לבנייה שלה ובשליש הנוסף, תוכל לייצר צמר שיספיק לכל השנה ונגריסטאן להיפך. 

מצב זה משאיר כל מדינה במצב של הישרדות בלבד ללא יכולת לצבור טובין או לצמוח. כל אחת מהן תזדקק לכל התשומות וזמן הייצור שלה כדי לקבל את כל הנדרש לקיומה הבסיסי. 

אם כל אחת מהמדינות תנצל את היתרון המוחלט של שכנתה, בסופו של דבר יהיה הדבר בטובתן של שתי המדינות. 

מהתיאור הזה, ניתן להבין כיצד מהווה יתרון מוחלט הסבר לאינטרס העומד מאחורי בחירתם של אנשים פרטיים עסקים וחברות לסחור ביניהן. 

כל אחד מהגורמים ממנף את היתרונות של רעהו ובסופו של דבר, פוטנציאל הסחר של כל הגורמים עולה באופן משמעותי. 

אדם סמית' זיהה את העיקרון הזה בסוף המאה ה-18 ומתאר אותו בספרו "עושר העמים", ספר אשר במובנים רבים מהווה את התנ"ך של כלכלת השוק. 

סמית' הבין שאם כל מדינה הייתה מתמקדת אך ורק ביתרון האבסולוטי שלה והמדינות היו מחלקות את כל משימות הייצור ביניהן, בסופו של דבר התפוקה תעלה. 

כך הייתה כבשיסטאן לייצר 10 טונות צמר, נגריסטאן הייתה מייצרת 10 טונות תוצרי עץ לבנייה וכל אחת מהן הייתה יכולה לקבל את כל הנדרש לה ולהישאר בעודף משמעותי. 

כיצד מתבצע חישוב יתרון מוחלט?

חישוב יתרון מוחלט הוא אינטואיטיבי מאוד ובמובנים רבים, נובע מעצם הנתונים. כדי לזהות יתרון מוחלט של מדינה בטובין מסוימים, יהיה עלינו פשוט לבחון את כמות התפוקה עבור כל מוצר. 

אם פועל אחד בכבשיסטאן יכול לייצר 2 טון צמר ואילו פועל אחד בנגריסטאן מייצר רק טון אחד, לכבשיסטאן יש יתרון מוחלט בצמר. 

יתרון יחסי

מה זה יתרון יחסי?

בעולם האמיתי, מצב של יתרון אבסולוטי הוא לא תמיד כה חד משמעי. מההסבר שסיפקנו עד עכשיו, יכול להשתמע שרק במקרה של יתרון מוחלט ישתלם לשני הצדדים לסחור זה עם זה. 

במציאות, כולנו עדים לכך שמדינות רבות סוחרות אלו עם אלו גם כאשר יכולות הייצור וגם תחומי ההתמחות של אותן מדינות דומים. כאן בדיוק מספק יתרון יחסי הסבר נוסף המרחיב את אפשרויות התמריץ לסחר. 

הכלכלן "דייוויד ריקארדו" נכנס לעובי הקורה של עיקרון היתרון היחסי ומתאר מצבים בהם כל אחת מהמדינות יכולה לייצר כל מוצר בעלויות נמוכות או בזמן קצר יותר מאשר חברתה, עדיין ישתלם למדינות לסחור אלו עם אלו, בהתאם ליחס של עלויות הייצור וקלות התהליך. 

נחזור לכבשיסטאן ונגריסטאן לרגע: לאחר שהושגו הבנות בעניין ייצור הצמר ותוצרי העץ לבנייה, החלו לבחון המדינות כיצד יוכלו לשתף פעולה בתחומים אחרים. כבשיסטאן פיתחה טכנולוגיה חדשנית שמאפשרת לייצר בשר בקר איכותי במחצית מהזמן בה יכולות שאר המדינות ובנוסף, יכולה לכרות טון סיליקון תוך חודש אחד. 

נגריסטאן יכולה גם היא לכרות טון סיליקון תוך חודש אחד, אבל אין ברשותה הטכנולוגיה כדי לייצר בשר בקר במהירות. עבורה, ייצור הבקר ייקח פי שתיים זמן. 

על פניו, אין כל אינטרס לכבשיסטאן לסחור אם נגריסטאן בבקר ובסיליקון – אין לה מה להציע לה. עם זאת, כאן יכול לספק יתרון יחסי הסבר רחב ומקיף יותר. על אף שברמת יעילות הייצור אין כל תועלת בסחר, שתי המדינות בהחלט יכולות להרוויח לא מעט ממנו.

כבשיסטאן יכולה באותו זמן שייקח לנגריסטאן לייצר טון בקר, לייצר 2 טונות וליהנות מעודף. עלויות הייצור שלה נמוכות יותר והיא יכולה להרשות לעצמה לסחור בו ולקבל סיליקון בתמורה בעלות נמוכה יותר. 

נגריסטאן, לעומת זאת, תוכל להשקיע את המשאבים שלה בכריית הסיליקון ותקבל את הבקר שלה בעלויות נמוכות יותר תוך השקעת משאבים נמוכים יותר. 

למעשה, יש כאן מקרה אלגנטי ורחב היקף יותר של עקרון היתרון המוחלט והוא מציג בצורה חדה הרבה יותר את האינטרסים שעומדים בבסיס הסחר בין גופים כלכליים שונים.

כיצד מתבצע חישוב יתרון יחסי?

כדי לבצע חישוב יתרון יחסי, יהיה עלינו לזהות את עלויות הייצור של מוצר מסוים על פני כל המדינות שאנו בוחנים. המדינה שנהנית מעלויות הייצור הנמוכות ביותר מחזיקה ביתרון היחסי. 

כך למשל, אם כבשיסטאן יכולה לייצר שני טונות בקר או טון סיליקון, שני טונות בקר למעשה שווי ערך לטון אחד של סיליקון. אם כן, 1 סיליקון = 2 בקר. בנגריסטאן 1 בקר = 1 סיליקון. לכן, לכבשיסטאן יתרון יחסי על נגריסטאן בייצור הבקר.

היתרון היחסי מוביל כיום החלטות רבות בכלכלה המודרנית במובנים רבים, הוא המנוע מאחורי הגלובליזציה.

מיקור חוץ של שירותים, ייבוא מוצרים, שיתופי פעולה בינלאומיים ואפילו בריחת מוחות, כל אלו הן תופעות שהתמריץ העומד בבסיסן הוא היתרון היחסי. בסופו של דבר, עלויות וקלות הייצור והיכולת של כל מדינה להנפיק טובין בהיקפים גדולים יותר, הם הכוח המניע שהופך את הסחר למנוע של הצמיחה האנושית.


התוכן מבוסס על נתונים גלויים לציבור אשר פרסומים בכלי התקשורת, באתרי אינטרנט ועיתונים כלכליים. המידע המופיע בו אינו מכיל את כל המידע הדרוש למשקיע, אין להסתמך עליו לצורך ביצוע עסקה בני"ע / נכס פיננסי. האמור אינו מהווה תחליף לייעוץ פיננסי על-ידי גורם מוסמך.

 

WhatsApp זמינים לכל שאלה