השקעה נבונה בשוק המניות דורשת זריזות, עקביות וסבלנות. עם זאת, כדי להגיע להישגים אופטימליים במסגרת ההשקעות שלך, לא פעם נדרשת יכולת "לראות את הנולד" – ושימוש ביחסי נזילות יכול לעזור לכך לקרות

ככל שיהיו בידינו יותר נתונים שיאפשרו לנו ללמוד מהי הסבירות שחברה מסוימת תמשיך בצמיחתה או תיקלע לקשיים בהמשך הדרך, כך נוכל לסלול דרך בטוחה יותר להצלחה בהשקעות בבורסה.

אבל, מאחר וכלל המדדים והנתונים שנוכל לקבל אודות חברה, מדוחות רבעוניים ועד כושר הפירעון שלה, מספרים לנו בעיקר על ביצועיה בעבר, לא תמיד נשכיל לדעת כיצד המידע הזה משליך על העתיד. 

לכן, המדדים החשובים ביותר שחשוב שנכיר, הם אלו שמלמדים אותנו על יכולותיה של החברה להתמודד עם משברים ולהתנהל פיננסית באופן שוטף. נתונים רוחביים אלו המודדים התנהלות ברמת הארגון ולא אירועים תלויים בזמן, יאפשרו לנו לערוך תחזיות מדויקות ובטוחות יותר.

מבין כלל המדדים הפיננסיים מסוג זה, יחסי נזילות הם מהחשובים שבהם. כאן, נלמד יותר על חשיבות המדד, נבין מה זה יחס נזילות ואילו סוגי יחסי נזילות קיימים.

חישוב יחסי נזילות

מה זה יחס נזילות? 

יחס נזילות הוא יחס פיננסי נפוץ המשמש לקביעת יכולתה של חברה לפרוע את חובותיה לטווח הקצר והעתודות העומדות לרשותה בפני אתגרים פיננסיים שלא הייתה ערוכה להם ושדורשים מענה מהיר.

המדד מסייע למשקיעים לקבוע האם חברה כזו או אחרת תוכל לכסות את כלל ההתחייבויות השוטפות שלה באמצעות ההון והנכסים הנזילים שלה ללא סיוע הון חיצוני.

מטבע הדברים, מדובר בכלי המסייע ללמוד לא מעט על יציבותה הפיננסית של החברה ועל הסבירות שתיקלע למשברים כלכליים או לחדלות פירעון.

יחס הנזילות מורכב מכלל נכסי החברה מול התחייבויותיה. אם כן, יחס נזילות בסכום 1, משמעו הוא כי שווי הנכסים ושווי ההתחייבויות של החברה הינם זהים. כלל נכסיה של החברה יספיקו בדיוק על מנת לכסות את ההתחייבויות.

כל סכום מעל 1 ביחס הנזילות מגלם למעשה את רווחיה הפנויים של החברה;

 למשל, שסכום התחייבויותיה של חברה עומד על 500,000 ₪ ויחס הנזילות שלה עומד על 1.25. אם כן, שווי כלל ההון והנכסים הנזילים של החברה עומד על 625,000 ₪ (500,000*1.25) ולכן, סכום הרווחים הפנויים של החברה עומד על 125,000 ₪. אם תידרש החברה לפרוע את כל התחייבויותיה, תישאר בזכות של 125,000 בשווי נכסיה. 

יחס נמוך מ 1 מעיד על כך שחברה אינה מסוגלת לעמוד בהתחייבויותיה השוטפות;

כך למשל, יחס נזילות העומד על 0.8, מעיד על כך שהחברה תוכל להשיב רק 80% מהתחייבויותיה ותישאר ללא הון נזיל ועם חוב בסכום של 20% נוספים.

אם נחזור לאותה חברה שהתחייבויותיה עדיין עומדות על 500,000 ₪, אך עקב השקעה לא נכונה או חדירה לשוק חדש שלא עלתה יפה, שווי ההון הנזיל שלה צנח ל400,000 ₪. כעת, אם תידרש לפרוע את כל התחייבויותיה, יישאר סכום המהווה 20% מכלל ההתחייבות (100,000) שאין בכוחה להשיב מנכסיה הנזילים.

מי בוחן לרוב את יחס הנזילות?

יחס הנזילות מהווה מדד חשוב ונפוץ, בעיקר בקרב הגורמים הבאים:

  • משקיעים ובעלי מניות המעוניינים להעריך את יציבותה הפיננסית של החברה

  • בנקים שהתבקשו להעניק אשראי לחברה ורוצים להעריך את כושר הפירעון שלה מנכסים נזילים

  • שותפים פוטנציאליים המעוניינים להתקשר עם החברה במגוון מיזמים

  • נושים המעוניינים להעריך את יכולותיה של החברה לעמוד בהתחייבויותיה

 

אילו סוגי יחסי נזילות קיימים? 

יחסי נזילות שונים משמשים על מנת להעריך את יחס הנזילות בהקשרים שונים ומאפשרים לדייק את יכולות החברה שנמדדות. בכל אחד מיחסי הנזילות, סכום ההתחייבויות השוטפות ממוקם במכנה של המשוואה וסכום הנכסים הנזילים ממוקם במונה, כפי שראינו בדוגמאות שבחנו. לרוב, נעשה שימוש בחמישה סוגי נזילות עיקריים;

יחס שוטף

יחס שוטף הוא יחס הנזילות הבסיסי ביותר והוא הפשוט ביותר לחישוב ולניתוח. היחס מגולם בנוסחה הבאה:

סך הנכסים השוטפים \ סך ההתחייבויות השוטפות

נכסיה השוטפים של החברה מוצגים בשקיפות מלאה בכל דו"ח כספים וכדי להעריך את היחס השוטף, כל שנצטרך לעשות הוא רק לחלק את סכום הנכסים השוטפים בסכום ההתחייבויות והיחס השוטף יעמוד לרשותנו.

בבואנו לחשב יחס שוטף, הנחת העבודה היא כי כאשר חברה נקלעת למצוקות כספיות, הדרישה לפירעון תנבע בראש ובראשונה מן ההתחייבויות השוטפות שלה.

כך למשל, ככל שהחברה אינה עומדת בתשלומים שלה, יהיו אלו נותני השירותים והספקים של החברה שידרשו תשלום מידי.

כאשר החברה תמצה את מקורות האשראי שלה, יהיה עליה להשיג מזומנים על מנת לכסות את חובותיה והדרך היחידה לעשות זאת תהיה על ידי מכירת נכסים נזילים כמו ניירות ערך ופיקדונות.

מאחר ומדובר באירועים שכיחים ביותר, קל להבין מדוע יחס שוטף הוא מדד שנעשה בו שימוש נפוץ ומדוע ככל שהיחס השוטף הוא גבוה יותר, כך החברה מפגינה אמינות גבוהה יותר במסגרת מועמדות להלוואות והתקשרויות עסקיות.

מחשבון עם דוחות כספיים לידו

יחס מהיר 

יחס מהיר הוא מבחן נזילות מחמיר יותר ביחס הנוכחי ומגולם במשוואה הבאה:

סך הנכסים השוטפים (למעט מלאי והוצאות ששולמו מראש) \ סך ההתחייבויות השוטפות

להבדיל מיחס שוטף הכולל בתוכו את כלל הנכסים השוטפים, יחס מהיר מתחשב רק בנכסים השוטפים הנזילים ביותר של החברה ואינו כולל הוצאות ששולמו מראש או מלאי.

כשסך הנכסים הנזילים הנכללים ביחס כוללים בעיקר ניירות ערך ומזומנים, עומד לרשותנו יחס מדויק בהרבה. השימוש ביחס מהיר מאפשר לנו להימנע מכשלים שעשויים לחול בחישוב יחס נזילות ולהוביל להערכות שגויות.

כך למשל, כמות גבוהה של סחורה יקרת ערך במלאי עשויה להקפיץ את שווי הנכסים השוטפים, אך היא עשויה להמחיש גם את חוסר יכולתה של החברה למכור את הסחורה. במקרה כזה, המלאי אינו ראוי להיכלל בסך הנכסים העומדים לרשות החברה לפירעון התחייבויותיה.  

אם כן, כעת כאשר הנכסים השוטפים שמחושבים כוללים רק את הנזילים ביותר, האם נוכל לומר שככל שהיחס המהיר גבוה יותר, כך יותר טוב? ובכן, לא בדיוק.  בשלב מסוים, עשויים המשקיעים לתהות מדוע יחסי הנזילות של החברה כה גבוהים.

על אף שיחס נזילות העומד על 7.4 או 9.3 מעיד על יכולת פירעון גבוהה ממקורות נזילים, אך מדובר ביחס בלתי שגרתי בלשון המעטה והדבר בהחלט אומר דרשני. 

כאשר החברה מחזיקה יותר מדי מזומנים בהישג יד, משמעות הדבר היא כי החברה אינה ממנפת די הצורך את הנכסים הנזילים שלה. מזומן המוחזק בבנק ללא ריביות ותשואה, מעידות על התנהלות פיננסית בלתי נבונה ובעלי המניות עשויים לסבור כי ראוי היה שהחברה הייתה מקצה את נכסיה הנזילים ליוזמות והשקעות שיוכלו להניב תשואות גבוהות יותר. 

אם כן, התנהלותה הנבונה והיציבה של חברה מבחינה פיננסית אינה יכולה להסתכם אך ורק ביכולתה של חברה לכסות את התחייבויותיה. חשוב שנשכיל להעריך גם את יכולתה של החברה להקצות את ההון העומד לרשותה בצורה הטובה ביותר על מנת להגדיל את שוויה ולהניב ערך עבור בעלי המניות. אחרי הכול, מטרתה של חברה ציבורית או פרטית היא להפיק רווחים, ולא רק לעמוד בחובותיה ולשרוד כלכלית.

יחס נזילות מידי 

המופע המצומצם והמחיר אף יותר של יחס הנזילות, הוא יחס נזילות מידי. יחס זה יכלול אך ורק מקורות כספיים ממשיים של החברה, שניתן להמיר באופן מידי. אם כן, המשוואה של יחס נזילות מידי תהיה:

סך המזומנים, שווי המזומנים וניירות הערך הסחירים \ סך ההתחייבויות השוטפות

עקב אופיים של נכסים אלו, חישוב יחס הנזילות אך ורק לאור סוגים אלו של נכסים יאפשר לנו ללמוד בצורה המדויקת ביותר מהו הסכום העומד לרשות החברה באופן מידי לפירעון חובות.

יחסי תזרים מזומנים 

כדי להעריך באופן המחמיר ביותר את יחס הנזילות של החברה, אמנם, נעשה שימוש ביחסי תזרים מזומנים, אלו יאפשרו לנו להוציא מהמשוואה גם פיקדונות וניירות ערך המיועדים כבר להשקעות חדשות או למימון פרויקטים ומוחזקים כנכסים נזילים רק עד למימושם. משוואת היחס מוצגת באופן הבא: 

תזרים המזומנים השוטף \ סך ההתחייבויות השוטפות

יחסי תזרים מזומנים מהווים למעשה אינדיקטור סביר לשווי החברה בתרחיש הגרוע ביותר ומאפשר לנושים ואנליסטים ללמוד מהו שווי הנכסים השוטפים שניתן להמיר למזומנים מעכשיו לעכשיו ואיזה אחוז מהתחייבויותיה השוטפות ניתן יהיה לכסות.

הון חוזר נטו ביחס למאזן

כדי להבין את מהותו של יחס הנזילות הזה, עלינו לחזור אל ההתחלה ולבחון מחדש מה זה יחס נזילות בעצם ולמה הוא משמש.

כפי שראינו, ישנן רזולוציות רבות ומגוונות שבהן נוכל להעריך אילו עתודות עומדות לרשותה של חברה כדי לפרוע את חובותיה ברמת מידיות משתנה ובניכוי גורמים שעשויים לשבש את אמינות המדד. הסכום שיישאר לאחר פירעון החובות (ככל שהיחס גדול מ-1), מכונה גם "הון חוזר נטו". כלומר, ההון נטו שנותר ברשות החברה לאחר פירעון ההתחייבויות. 

גם כאן, חשוב שנבחן את שווי ההון בראי התנהלות החברה השוטפת בטווח הארוך. על אף שהון חוזר נטו בסכומים גבוהים מעיד על יכולת להתמודד עם קשיים פיננסיים בטווח הקצר, ככל שהזמן חולף, חברות נוטות לעשות בו שימוש כדי לפרוע התחייבויות ולאורך השנה הנכסים הנזילים הולכים ומתדלדלים. לכן, גם את ההון החוזר נטו יש לחלק בסך המאזן כדי לקבל הערכה מדויקת ומפוכחת יותר.

 

 


התוכן מבוסס על נתונים גלויים לציבור אשר פרסומים בכלי התקשורת, באתרי אינטרנט ועיתונים כלכליים. 
המידע המופיע בו אינו מכיל את כל המידע הדרוש למשקיע, אין להסתמך עליו לצורך ביצוע עסקה בני"ע / נכס פיננסי. האמור אינו מהווה תחליף לייעוץ פיננסי על-ידי גורם מוסמך.

WhatsApp זמינים לכל שאלה