אז מה הם מדד שארפ ומדד אלפא?

שוק ההון הוא עשיר ומגוון ומציע למשקיעים הזדמנויות רבות ליהנות מתשואות נאות. כדי למקסם את ההשקעה הזו ולקבל את ההחלטות הנבונות ביותר, אחד מהצעדים החשובים ביותר שיש לנקוט הוא ניהול סיכונים מקיף ומדויק.

שני מדדי הערכת הסיכון הנפוצים ביותר לשימוש הם מדד שארפ ומדד אלפא.

באמצעות ניתוח מניה או קרן בודדת, ניתן לזהות את היסטוריית התנודות של הנכס ולסייע למשקיעים לבחור במנות והקרנות שמתאימות באופן המדויק ביותר לרמת הסיכון שהם מוכנים להתחייב אליה בהשקעה שלהם.

אז מה הם מדד אלפא ומדד שארפ, איך מחשבים אותם ובאיזה מדד כדאי להשתמש? כאן נבחן את המדדים השונים, נבין את היתרונות בכל אחד מהם ונסייע לך להבין כיצד לעשות בהם שימוש כדי לקבל החלטות מושכלות יותר בחשבון ההשקעות שלך.

מחשב עם מדדים לתיאור מדד שארפ ואלפא

מה זה מדד שארפ? 

מדד שארפ הוא ללא ספק אחד המדדים המוערכים והנפוצים ביותר בשימוש בעולם הפיננסים. המדד פותח על ידי הכלכלן חתן פרס נובל ויליאם פ. שארפ.

המדד בוחן את היחס שבין התשואה שהניב נכס מסוים במהלך תקופה נתונה ובין הריבית נטולת הסיכון, בניכוי סטיית התקן. 

איך הדברים באים לידי ביטוי?

נניח כי קיימות שתי מניות – מניה א' ומניה ב'.

מניה א' הניבה 17% תשואה ואילו מניה ב' הניבה 21% תשואה.

על פניו, נראה שמניה ב' היא כדאית יותר מאחר והיא הניבה תשואה גבוהה יותר. המציאות, אמנם, לרוב מורכבת יותר.

אם היה נאמר לנו שהסיכון בהשקעה ב' הוא גבוה בהרבה מזה של מניה א', סביר להניח שהיינו חושבים פעמיים לפני שהיינו מתפתים אחרי התשואה הגבוהה של מניה א'.

ברוב המקרים, נעדיף ליהנות מתשואה מתונה יותר במניה שמפגינה פחות תנודתיות ומאפשרת לנו ליהנות מראש שקט. מדד שארפ מאפשר לנו לזהות את היחס בין הסיכון ובין התגמול ולקבל נקודת מבט רחבה יותר אודות ההשקעה שלנו.

איך מחשבים מדד שארפ?

כדי לחשב את מדד שארפ, ניישם את הנוסחה הבאה:

תשואת הנכס – ריבית ללא סיכון

_______________________

סטיית התקן של הנכס

אם כן, נניח ששיעור הריבית ללא סיכון של מניה א' הוא 8% וסטיית התקן המייצגת את שיעור הפיזור של המניה הוא 15%.

את מדד שארפ נחשב באופן הבא:

(17%-8%)/15%
=
9%/15%
=
0.6

אם כן, קיבלנו מדד שארפ בשיעור 0.6. משמעות התוצאה הזו היא שהנכס מייצר 0.6 יחידות תשואה לכל יחידת סיכון. מטבע הדברים, לפי מדד זה, ככל שיחס שארפ גבוה יותר, כך הוא טוב יותר מאחר שכולנו רוצים תשואות גבוהות יותר עבור כל יחידת סיכון.

כעת, נבחן את מניה ב'. שיעור הריבית ללא סיכון במניה הוא 9% וסטיית התקן היא 35%. אם כן, מדד שארפ יימדד באופן הבא:

(21%-9%)/34%
=
12%/34%
=
0.35

אם כן, על אף שלמניה ב' תשואה גבוהה בהרבה מאשר למניה א', מדד שארפ של מניה ב' מהווה כמעט מחצית ממניה א' ומשמעות הדבר היא שאנחנו מקבלים למעשה פחות תשואה על כל יחידת סיכון. 

חשוב לציין, מדד שארפ הוא יעיל כאשר אנו בוחנים סיכון על פי מחירים. עם זאת, הוא לא לוקח בחשבון סיכוני אשראי או ריבית. לכן, לא נעשה בו שימוש כדי לבחון כדאיות של קרנות חוב, למשל

מה זה מדד אלפא?

מדד אלפא הוא אחד מהמדדים הסבוכים ביותר להערכת כדאיות השקעות, אבל במקרים רבים הוא יכול לספק לנו נקודת מבט חשובה.

המדד יעיל במיוחד להערכת כדאיות השקעה בקרנות וניתן לעשות בו שימוש גם בבחירת בקרנות הפנסיה וההשתלמות שיניבו לנו את התועלת הטובה ביותר.

מדד אלפא בוחן למעשה את גובה התשואה שיוכל מנהל הקרן לייצר עבור המשקיעים בניכוי דמי הניהול שלו, מעבר לתשואה שהייתה אמורה הקרן להשיג בהתאם לתנאי השוק ולרמת הסיכון שלה.

במובנים רבים, המדד מהווה מעין הרחבה למדד שארפ ונותן נקודת מבט רחבה יותר על כדאיות ההשקעה. 

כדי שנוכל להבין את משמעותו של מדד אלפא, עלינו להבין תחילה מהו מדד ביטא.

אז מה זה מדד ביטא?

הביטא היא למעשה אחד מהרכיבים המתארים את תשואת הקרן. נתעכב לרגע על שלושת הרכיבים הללו:

  • תשואה ללא סיכון – סכום התשואה המתקבלת בהשקעה מנכסים שאין בהם כל סיכון.
     
  • פרמיית סיכון של השוק – פרמיית הסיכון היא למעשה הפרש תשואת שוק המניות הסטנדרטית פחות התשואה חסרת הסיכון. התוצאה שמתקבלת היא למעשה רכיב התשואה בסיכון של הנכס.

    במובנים רבים, נוכל לומר שפרמיית הסיכון היא הרכיב בתשואה המפצה את המשקיע על הסיכון שהוא לוקח על עצמו.

  • התשואה העודפת מעל תשואת השוק – זוהי למעשה התוצאה המתקבלת ממדד אלפא ומהווה למעשה את ההפרש בין התשואה הנהוגה בשוק לבין התשואה שניתן להשיג בקרן הנתונה, בניכוי דמי הניהול. 

כדי לחשב את התשואה העודפת, יש לכלול בחישוב את הביטא, שהוא למעשה פרמיית הסיכון של השוק כפול מקדם הסיכון של הקרן הנתונה.

כאשר מדד הביטא נמוך מ-1, כל עלייה בתשואת המדד בשיעור של אחוז אחד, תגרום לעליה של מספר נמוך מאחוז אחד בתשואה של הקרן.

כך למשל, מדד ביטא של 0.43%, יגרום לעליה בתשואת הקרן של 0.43% על כל עליה של אחוז אחד במדד ההשוואה.

אותו הדבר נכון על אותו העיקרון כאשר מדד הביטא גדול מ-1.

אם כן, מה זה מדד אלפא בתוך התחשיב הזה ואיך הוא נכנס לתמונה? כאמור, זהו המדד שמבודד את כל הסיכונים, ההפרש בין תשואת המדד ובין תשואת הקרן עצמה ומספק לך למעשה את התשואה העודפת מבודדת מכל משתנה.

במובנים רבים – זהו למעשה הביטוי המתמטי של היתרון של כל קרן!

כיצד מחשבים מדד אלפא?

כדי לחשב את התשואה העודפת, נכפיל את מדד הביטא בהפרשת בין התשואה נטולת הסיכון ותשואת מדד ההשוואה פחות ההפרש בין התשואה נטולת הסיכון לתשואת הקרן. הרכיב שיישאר בידינו הוא התשואה העודפת הטהורה.

אם כן, הנוסחה שתשמש אותנו תיראה בערך כך:

אלפא = (תשואת הקרן – תשואה נטולת סיכון) – (תשואת המדד – תשואה נטולת סיכון)  * ביטא

נניח, למשל, שאנו רוצים לבחון קרן נאמנות מסוימת שקיבלנו עליה המלצות חמות:

הקרן ייצרה תשואה של 10% ותשואת המדד בתקופה זו היא 6%. לאחר חישוב הביטא לאור מקדם הסיכון של הקרן, קיבלנו תוצאה של 0.85.

אם התשואה נטולת הסיכון של הקרן היא 5%, נחשב את מדד אלפא באופן הבא:

0.85*(5%-6%) – (5% – 10%)
=
0.85*(-1% – -5%)
=
0.85*4
=
3.4

אם כן, התשואה העודפת של הקרן היא 3.4%. לאחר שהכנסנו לתחשיב שלנו את אלמנט התנודתיות, תשואות המדד ואת שיעור הסיכון, אנו מקבלים קרן המספקת תשואה הגבוהה באופן משמעותי מהתשואה הנהוגה בשוק ולכן, נראה שזוהי אכן בחירה בה מנהל הקרן יוכל להבטיח לנו תשואה נאה.

מה נחשב מדד טוב? 

באופן גורף, נאמר שמדד אלפא בעל ערך חיובי יעיד על ביצועי קרן טובים ממדד ההשוואה כפי שראינו. כל מספר הגדול מ-0 ייחשב כמדד טוב וככל שהערך גבוה יותר, כך מדובר בקרן כדאית יותר.

מדד אלפא שלילי למעשה מעיד על ביצועי קרן הנמוכים מהמדד ולכן, עדיף שנבחן קרן אחרת. עם זאת, חשוב שניקח בחשבון שמדד אלפא מציג לנו את מצב העניינים לתקופה מסוימת בלבד.

כדי לקבל תמונה מדויקת יותר, נצטרך לשוב ולבחון את מדד האלפא של הקרן לאורך זמן ולראות אילו שינויים חלים בו.

אז באיזה מדד כדאי להשתמש?

עקב המורכבות של מדד אלפא והעובדה שהוא מתאים אך ורק לביצועי קרנות, כיום השימוש בו אינו נפוץ, על אף שהוא מציע תמונה רחבה מאוד אודות התשואה.

במובנים רבים, מדד שארפ הוא קל יותר לשימוש, רב תכליתי וכיום עושים שימוש מומחים פיננסיים ויועצי השקעות במגוון הרחבות ודיוקים למדד כדי לחשב תשואה עודפת באופן שקרוב למדי למדד אלפא.

בסופו של דבר, נצטרך להעריך כל מקרה לגופו, להתייעץ עם הגורמים המתאימים וליישם את המדד שייתן לנו את התמונה הטובה ביותר עבור ההשקעה.


התוכן מבוסס על נתונים גלויים לציבור אשר פרסומים בכלי התקשורת, באתרי אינטרנט ועיתונים כלכליים. המידע המופיע בו אינו מכיל את כל המידע הדרוש למשקיע, אין להסתמך עליו לצורך ביצוע עסקה בני"ע / נכס פיננסי. האמור אינו מהווה תחליף לייעוץ פיננסי על-ידי גורם מוסמך.

WhatsApp זמינים לכל שאלה