מה זה חברת ספאק, מדוע הן נקראות גם "חברות צ'ק פתוח", למה צריך להקים כאלה אם לא נרשם בהן מסחר והאם המהלך הזה הוכיח את עצמו כרווחי? הכל על חברות SPAC

Innoviz

הדוגמא הישראלית הראשונה ל"ספאק". אינוויז | צילום: אתר החברה


לאחרונה הולך וגובר בעולם שוק ההון השימוש במושג "חברות ספאק". החברות האלה, ששמן העברי הוא "חברות צ'ק פתוח", הפכו בשנים האחרונות לפופולריות מאוד. 

אם שמעתם את שמות החברות האלה בהקשר של הנפקה בבורסה, לא טעיתם. מיד תבינו גם למה.

מה זה חברת ספאק? (SPAC)

ההסבר למונח חברת ספאק הוא פשוט: חברה כזאת משקיעה את כספה בחברות אחרות עם פוטנציאל צמיחה. זה קורה באמצעות קרנות הון סיכון ובנקים להשקעות שעומדים מאחוריה. איך היא עושה את זה? היא משקיעה בהן דרך מיזוג לתוך שלד החברה.

בדיוק כמו שקראתם, חברות ספאק מגייסות כסף בבורסה עוד לפני שהן מרחיבות את הפעילות. הן מתחייבות להוביל להרחבת הפעילות דרך חברה קיימת, בדרך כלל מהענפים הטכנולוגיים, בתוך זמן של עד שנתיים. 

יזמים של SPAC (Special Purpose Acquisition Company) משמשים כמעין ספונסרים של אותה חברה. הם מממנים את ההוצאות של ההנפקה בבורסה ובתמורה – מקבלים 20 אחוז מהמניות.

ההנפקה היא רגילה לגמרי. המשקיעים מקווים שהחברה תייצר רווח בטווח קצר. החברות האלה נקראות בשם "צ'ק פתוח" משום שלכסף של המשקיעים יש גם תאריך תפוגה. כלומר, הוא יפוג אחרי שנתיים אם החברה לא תבצע רכישות כלל באותה תקופה. במצב הזה, הכסף יחזור למשקיעים, כולל ריבית. זהו ה"ביטוח" שלהם לעסקה.

בשנת 2021 הודיעו חברות ספאק רבות ברחבי העולם על מיזוגים. הם עשו זאת בחיבור לעסקים עם פוטנציאל צמיחה בשל האמונה כי יצליחו לייצר רווח בטווח קצר. בתחילת 2021 הושלמו בחודש אחד מכירות של כ-26 מיליארד דולר. 

יותר משקיעים נכנסו כדי להשקיע בעסקים עם פוטנציאל צמיחה. יחד עם זאת, כלכלנים מזהירים כי יש לבצע בדיקת נאותות של התהליך, משום שעסקאות כאלה מהוות גם סיכון מסוים.

דוגמא לספאק

חברה ישראלית שרוצה לצאת בהנפקה באמצעות שלד בורסאי, היא דוגמא מצוינת לספאק. המשמעות היא שהחברה שרוצה לצאת בהנפקה מתמזגת עם חברת SPAC והופכת להיות סחירה בבורסה.

זה קרה בעבר עם חברת "אינוויז" המקומית, שהודיעה כי תונפק יחד עם חברת ספאק בשם Collective Growth Corporation. זו הדוגמא הראשונה לחברה ישראלית שמתמזגת עם חברת ספאק ועושה את צעדיה הראשונים לעבר הנפקה בבורסה.

באפריל 2021 הודיעו בעלי המניות של קולקטיב כי הוחלט על מיזוג עם החברה הישראלית, שמייצרת חיישנים לרכב האוטונומי. השווי להנפקה, אגב, היה 1.4 מיליארד דולר – פי 2.5 מהשווי שקיבלה בסבב הגיוס שלה כמעט שנתיים קודם.

ממה צריך להיזהר?

הנתונים של חברות הספאק בהחלט מצליחים להרשים, אבל לא בטוח שחובבי הסטטיסטיקה ייצאו עם תחזית אופטימית לגביהן. זה מה שקורה כשמסתכלים על השליש הראשון של שנת 2021.

החברות גייסו כמעט 100 מיליארד דולר, אבל לעתים התוצאה הייתה מכאיבה: שווי מנופח הוביל למחיקות של מניות מסוימות. זה כלל גם חברות ישראליות.

רוצים קצת מספרים? אז ב-2021 נכנסו 280 חברות למסחר בניו יורק באמצעות חברות ספאק. בנוסף, יותר מ-400 חברות SPAC חיפשו חברות שאיתן יוכלו להתמזג. 

אז מה הצד הפסימי בנתונים האלה, אתם שואלים? ובכן, ברשימה הזאת מצאנו לפחות 10 חברות ישראליות שהתמזגו דרך חברות ספאק. כל אחת מהם איבדה יותר משליש מהשווי שלה בממוצע.

מלבד שתי חברות שרשמו עליה, השאר רשמו ירידה. בסך הכל, הן מחקו בין 7-8 מיליארד דולר בעקבות המיזוג. גם המספרים של תחילת 2022 לא רשמו מקום לאופטימיות. חברות רבות נמצאות בסכנה של ממש. 

 


המאמר מבוסס על נתונים גלויים לציבור אשר פרסומים בכלי התקשורת, באתרי אינטרנט ועיתונים כלכליים. המידע המופיע במאמר אינו מכיל את כל המידע הדרוש למשקיע, אין להסתמך עליו לצורך ביצוע עסקה בני"ע / נכס פיננסי. האמור אינו מהווה תחליף לייעוץ פיננסי על-ידי גורם מוסמך.

 

 

WhatsApp זמינים לכל שאלה