מה זה צמיחה כלכלית, מה היא משקפת ואיך היא נוצרת במשק? מה קרה לצמיחה בישראל ובארה"ב בשנים האחרונות ומה הקשר בינה לבין הבורסה? על אחד המושגים הנפוצים בכלכלה – במאמר הבא

עץ על כסף

ובכמה "צמח" הכסף שלכם בשנה החולפת?


גם אם אתם לא סטודנטים לכלכלה, סביר להניח ששמעתם על המושג הזה, צמיחה כלכלית. הוא נמצא בכל מקום – במהדורת החדשות, בעיתון, או אפילו בסופר.

צמיחה כלכלית היא ביטוי שנכנס לחיינו כמעט בכל רובד אפשרי. אבל מה הוא בדיוק מבטא ואיך הצמיחה מתרחשת במשק?

הנה כמה דברים שכדאי לכם לדעת.

מה זה צמיחה כלכלית?

על פי ההגדרה היבשה, הצמיחה היא עלייה בייצור סחורות ושירותים כלכליים, בהשוואה לתקופת זמן אחרת. יש מי שמגדיר אותה כ"גידול האפשרויות של משק נתון לייצור מוצרים או לצריכה", מה שגורם בדרך כלל לגידול בתוצר הכלכלי.

ניתן למדוד צמיחה במונחים נומינליים או ריאליים (בהתאם לאינפלציה). צמיחה כלכלית נמדדת במונחים של תוצר לאומי גולמי (GNP) או תוצר מקומי גולמי (GDP), אם כי לעתים משתמשים במדדים חלופיים.

כשמדברים על צמיחה כלכלית, מתייחסים לרוב לכלל ענפי המשק. לעתים עושים שימוש במושג הזה לבחינות ענף ספציפי, כמו תעשיה או חקלאות. הוא גם יכול לשקף צמיחה של חברה ספציפית ולאו דווקא של המשק כולו.

המונח תוצר מקומי גולמי, או תמ"ג, שהזכרנו קודם, משקף את הביצועים של כל ענפי המשק.

בחישוב הצמיחה לוקחים בחשבון את שיעור התמ"ג לנפש.

איך זה מתבצע? פשוט: בקיזוז ההשפעה של כמות האוכלוסייה מהחישוב. בתמ"ג מתמקדים בשאלה פשוטה: "בכמה השתנה ההון, באופן ממוצע, לאדם".

רגע, איך מחשבים אותה?

חשוב לציין כי נתוני הצמיחה מחושבים באופן יחסי. הם אינם מבטאים את גודל התפוקה של המשק אלא את השינויים בו. בדרך כלל החישוב הוא שנתי. 

אם נאמר שהצמיחה בישראל הייתה 5%, המשמעות היא שתפוקת המשק הישראלי ב-2021 גדלה בשיעור זה לעומת 2020. כמובן שאפשר למדוד צמיחה גם במונחים רבעוניים.

יחד עם זאת, במגזרים מסוימים, בגלל הבדלים עונתיים, ההשוואה אינה לרבעון האחרון אלא לרבעון המקביל בשנה הקודמת. תיירות היא דוגמא טובה לכך, משום שמספר התיירים גדול בקיץ בהשוואה לחורף.

איך מתרחשת צמיחה כלכלית במשק?

כדי להבין איך מתרחשת צמיחה במשק צריך להבין את הבסיס לחישוב.

נתוני הצמיחה משמשים כנתון לקביעת התפקוד של המשק.

לירידה בתוצר, עליו דיברנו קודם, קוראים האטה. עלייה בתוצר משקפת שיפור כלכלי במשק בדרך לצמיחה.

אז כפי שהבנתם, צמיחה כלכלית היא הגידול בייצור המצרפי במשק. אם נפשט את זה עוד יותר, אז צמיחה במשק שגורמת לעלייה בהכנסות גורמת לאנשים לפתוח את הארנק עוד יותר. איכות החיים שלהם עולה.

בכלכלה, צמיחה היא מעין פונקציה של הון פיזי, הון אנושי, כוח עבודה וטכנולוגיה. הגדלת הכמות או האיכות של האוכלוסייה בגיל העבודה, ההתקדמות הטכנולוגית של הכלים איתם הם אמורים לעבוד, ההון וחומרי הגלם – מגדילים את התפוקה הכלכלית ומייצרים צמיחה.

כעת, לתשובה. צמיחה כלכלית, כך על פי כלכלנים שחקרו את הנושא, יכולה להיגרם כתוצאה ממספר רב של תרחישים במשק. 

דוגמאות להתרחשות של צמיחה:

  1. שיעור תעסוקה בכוח העבודה: ככל שמספר העובדים במשק גדול יותר, המשמעות היא שההכנסה למשק כולו גבוהה יותר. אלו נתונים שמשפרים צמיחה.

  2. השקעה בתשתיות לאומיות: כלכלנים מעריכים שהדבר מאיץ צמיחה משום שכבישים, רכבות ופיתוח מקורות אנרגיה גורמים לצמיחה. יש הסוברים שטענה זו אינה נכונה.

    הטענה לגבי מקורות אנרגיה היא שהן תורמות לשיפור טכנולוגי. המצאת הבנזין, למשל, הובילה לעלייה בערכו של הנפט. השימוש בו הפך את העברת הסחורות ליעיל ומהיר.

  3. גידול בפריון העבודה: פיתוחים טכנולוגיים, שימוש במקורות אנרגיה חדשים וכדומה – כל אלה עשויים להצביע על צמיחה. אפשר לדמות זאת בקלות לדייג, שיתפוס יותר דגים בשעה בעזרת רשת לעומת דייג עם מקל מחודד. ככל שהטכנולוגיה מתפתחת – כך גם הפריון.

    זכרו: טכנולוגיה משופרת מאפשרת לעובדים לייצר יותר תפוקה עם אותו מלאי של מוצרי הון. הם מצליחים לשלב אותם בדרכים חדשניות שהן פרודוקטיביות יותר.

  4. הגדלת מספר שעות העבודה וקיצור מספר ימי המנוחה.

  5. השקעות חיצוניות: כאשר גורמים זרים משקיעים בשוק המקומי, הדבר גורם באופן עקיף לצמיחה. כך נפתחים עוד מקומות עבודה ויותר מט"ח מוזרם למשק, מה שמוביל להתחזקות (ייסוף) המטבע המקומי.

  6. הגדלת ההון האנושי: משמעות הדבר היא שהפועלים הופכים מיומנים יותר במלאכותיהם, מעלים את הפרודוקטיביות שלהם באמצעות אימון מיומנויות.

    נטיות התנהגותיות לאמון חברתי גבוה יותר והדדיות, הן למעשה סוגים של הון אנושי. כל אלה, יכולים להגדיל את הפריון של הכלכלה.

צמיחה כלכלית בישראל ובארה"ב בשנים האחרונות

ישראל עברה שינויים רבים בשיעור הצמיחה הכלכלית שלה, מאז קודם המדינה ועד היום.

התמורות הגיעו על רקע ההתפתחות של המדינה הצעירה וכיום, ישראל נמצאת בקדמת הבמה מבחינת שיעור הצמיחה שלה, בהשוואה למדינות שכנות.

ישראל צלחה לא מעט משברים, מדיניים ופוליטיים. גם בתקופת מלחמת יום העצמאות הצמיחה גדלה. יחד עם זאת, במהלך תקופת הצנע שהתרחשה בשנים הראשונות לתקומתה, ישראל ידעה האטה כלכלית ומשבר חריף. 

המשק סבל ממיתון משום שהיא הוציאה כספים רבים לצרכי ביטחון. המתיחות עם המדינות השכנות לא הוסיפו לכך.

יחד עם זאת, בשנים שאחרי ישראל הצליחה לפתח את עצמה, קיבלה כספי שילומים מגרמניה והמשק חזק למצב של צמיחה.

גם מלחמת ששת הימים גרמה לפריחה מחודשת. עד מלחמת יום הכיפורים המצב בישראל היה בצמיחה, אולם זו הביאה למשבר והאטה.

לקראת סוף שנות ה-80 ישראל החלה לדשדש אך רשמה יציבות. מספר רפורמות, גלי עלייה גדולים והאינתיפאדה לא מנעו צמיחה אדירה בשנות ה-90. הצמיחה הגיעה גם על רקע פריחת ההייטק.

בתחילת שנות ה-2000, בעקבות מיתון עולמי בצירוף האינתיפאדה השנייה – ישראל ספגה מכה כואבת. 

בעשור השני של המאה ה-21 ישראל חזרה, כמו מדינות רבות בעולם, לכיוון של צמיחה. כיום, המשק בישראל מציג נתוני צמיחה מהגבוהים בעולם המערבי.

ומה קרה בארה"ב?

כלכלת ארצות הברית נעה בין תקופות. במהלך שנות ה-90 החוב הלאומי בארה"ב גדל ב-75 אחוז, התמ"ג עלה בכמעט 70% ונפח הבורסה הואץ פי שלושה. 

כל זה לא מנע את תחילת הקריסה ב-2007, בעת תחילת משבר הסאב פריים שמוטט את הכלכלה והנדל"ן במדינה.

לארה"ב יש חולשה מסוימת והיא התלות הבלתי פוסקת במדינות אחרות. זו אחת היבואניות הגדולות בעולם של סחורות. בשנים האחרונות, קצב הצמיחה במדינה איטי.

הסיבות לכך הם מגוונות: הגרעון הענק, שיעורי חסכון נמוכים, בעיות משכנתא ודור מזדקן שהוביל לפער עצום בביטוח הלאומי. דור ה"בייבי בומרס" כבר יצא לפנסיה והגרעון הלך וגדל בהקשר הזה. כל אלה מובילים להאטה בצמיחה האמריקאית.

צמיחה כלכלית ובורסה

את הדוגמא הטובה ביותר לגבי הקשר בין צמיחה כלכלית להשפעה על המסחר בבורסה אפשר למצוא באמצעות הדבר הבא.

מחקרים שבוצעו בעבר מצאו קשר שלילי בין השינוי בשערי המניות לבין שינויים בשער הריבית. כל שינוי במשק, מוניטרי או פיסקלי, יכול להשפיע על הבורסה.

כשמצבם הכלכלי של האזרחים טוב יותר וכשהריבית נמוכה יותר, הם משקיעים יותר. מחקרים מצאו כבר שהעלאת ריבית גורמת לירידה משמעותית במחירי מניות, ולהפך.

הצמיחה במשק חשובה מאוד לבורסה. בזמן משבר או כאשר הכלכלה קורסת, קרוב לוודאי שגם הבורסה תגיב בירידות. כלכלה צומחת טובה לכולם. אנשים משקיעים במניות עולות והבורסה מגיבה בירוק. 

כמובן, ישנם אירועים נקודתיים שמשנים את פני הבורסה גם בתקופת גאות. אבל אם ניקח את ההיסטוריה של המדדים המובילים בארה"ב או בישראל, למשל, נראה כי מאז ומעולם, בממוצע – הם במגמת עלייה. משבר לא מוביל למחיקת המניות. הוא פשוט מחכה לתיקון.

 


המאמר מבוסס על נתונים גלויים לציבור אשר פרסומים בכלי התקשורת, באתרי אינטרנט ועיתונים כלכליים. המידע המופיע במאמר אינו מכיל את כל המידע הדרוש למשקיע, אין להסתמך עליו לצורך ביצוע עסקה בני"ע / נכס פיננסי. האמור אינו מהווה תחליף לייעוץ פיננסי על-ידי גורם מוסמך.

WhatsApp זמינים לכל שאלה