קבלת פנסיה והמשך עבודה: מה חשוב לדעת ואיך עושים את זה נכון
יותר ויותר ישראלים מגיעים לגיל הפרישה – אבל ממשיכים לעבוד. לפעמים כי חייבים, לפעמים כי רוצים, ובמקרים רבים פשוט כי אפשר. אלא שכאן נכנסת לתמונה שאלה מורכבת יותר: איך משלבים בין פנסיה לעבודה באופן שלא פוגע בזכויות, לא מייצר ניכוי מס מיותר, ולא משאיר חורים בתכנון?
המדריך הזה עושה סדר – ומסביר איך מתבצעת קבלת פנסיה תוך כדי עבודה, מה מותר לפי החוק, מה המשמעויות מול מס הכנסה, ביטוח לאומי וקרנות הפנסיה, ומה חשוב לבדוק רגע לפני שפותחים את הקצבה.
קרדיט: Mikhail Nilov באתר PEXELS
קבלת פנסיה תוך כדי עבודה: מותר, אבל לא תמיד כדאי
החוק מאפשר להתחיל לקבל פנסיה חודשית גם בלי לפרוש מהעבודה. זה נקרא "פרישה מדומה": ממשיכים לעבוד, אבל פותחים את הקצבה שהצטברה בקרן הפנסיה או בביטוח המנהלים. ברוב הקרנות ניתן לעשות זאת החל מגיל 60, בכפוף לתנאי התקנון של כל חברה ולגובה החיסכון.
אז כן, מבחינה חוקית אין בעיה. אבל מבחינה כלכלית וביטוחית – כדאי לדעת מה המשמעות. ראשית, פתיחת קצבה מפסיקה את הכיסוי למקרה של אובדן כושר עבודה, ומשנה את אופי הכיסוי לשאירים בהתאם למסלול שנבחר. שנית, קבלת הקצבה לא מבטיחה אוטומטית פטור ממס: לפי סעיף 9א לפקודת מס הכנסה, הפטור ניתן רק ממועד גיל הפרישה החוקי (67 לגברים, 65-62 לנשים), ורק לאחר הגשת טופס קיבוע זכויות. כל עוד זה לא קרה – תשלמו מס מלא על הקצבה, גם אם היא מגיעה לכם בפטור.
ומה לגבי הפנסיה עצמה?
במקרים רבים, הקצבה נפתחת רק מרכיב התגמולים – כלומר מהכספים שהופקדו מדי חודש על ידי העובד והמעסיק. החלק הזה שייך לעובד, ואפשר להמיר אותו לקצבה גם אם ממשיכים לעבוד אצל אותו מעסיק. לעומת זאת, רכיב הפיצויים נחשב לרכוש המעסיק עד לניתוק יחסי עבודה, ולכן הוא יישאר נעול כל עוד לא פרשתם או שהמעסיק לא אישר בכתב לשחרר אותו.
חשוב להדגיש שגם אם מדובר בקצבה חלקית בלבד – כל פתיחה של קצבה נחשבת צעד בלתי הפיך: ברגע שנבחר מסלול קצבה, לרוב אי אפשר יהיה לשנות אותו בהמשך. אם תבקשו למשוך חלק מהקצבה בהיוון (כלומר כסכום חד-פעמי), תצטרכו להשאיר קצבת מינימום של כ-4,700 ש"ח לחודש, והסכום המהוון ייחשב כחלק מתקרת הפטור ממס.
לכן לפני שפותחים קצבה תוך כדי עבודה – חשוב לבחון את כל התמונה: האם אתם זכאים לפטור ממס? מה יקרה לביטוחים? האם המסלול שבחרתם מתאים למשפחה? ואיך משיכה היום תשפיע על הפטור שתקבלו מחר?
קצבת הזקנה מביטוח לאומי – והקשר להכנסה מהעבודה
בשונה מהפנסיה התעסוקתית, קצבת הזקנה של הביטוח הלאומי מותנית בגיל ובגובה ההכנסות. מי שמבקש את הקצבה בגיל הפרישה (67 לגברים, 62 לנשים) ונשאר לעבוד, עובר "מבחן הכנסה". אם ההכנסה גבוהה מדי – הקצבה תצטמצם, או לא תשולם כלל.
מגיל 70 – אין מבחן הכנסה יותר. הקצבה משולמת באופן אוטומטי, כל עוד מתקיימים תנאי הזכאות (כמו תקופת אכשרה, תושבות וכו').יש גם אפשרות לדחות את קצבת הזקנה – ולהרוויח עליה תוספת של 5% לכל שנת דחייה, עד תקרה של 25%. במקרים מסוימים, דווקא דחייה כזו משתלמת.
קיבוע זכויות, פטור ממס ותיאום מס – כל מה שחשוב לדעת
מי שמתחיל לקבל פנסיה, זכאי לפטור חלקי ממס לפי סעיף 9א לפקודת מס הכנסה. נכון לשנת 2025, מדובר ב-57% מהתקרה המזכה – שהם כ-5,375 ש"ח לחודש. אלא שהפטור הזה לא ניתן אוטומטית – אלא רק אחרי שמבצעים קיבוע זכויות בטופס 161ד.
מי שלא מבצע קיבוע – משלם מס מלא גם על פנסיה שיכולה הייתה להיות פטורה. בנוסף, מענקי פרישה שקיבלתם בעבר (כמו פיצויים או ימי מחלה) נלקחים בחשבון במסגרת נוסחת השילוב, ועלולים לצמצם את הפטור שניתן על הקצבה.
נקודה נוספת: בלי תיאום מס (טופס 116), גם קרן הפנסיה וגם המעסיק יחשבו את המס כאילו הם היחידים שמכניסים לכם כסף – מה שמוביל לניכוי כפול ו"נזק" של עשרות אלפי שקלים.
האם ממשיכים להפריש לפנסיה אחרי גיל הפרישה?
אם התחלתם לעבוד אצל אותו מעסיק לפני גיל 67 – הוא חייב להמשיך להפריש לכם לפנסיה, גם אם עברתם את גיל הפרישה, וגם אם אתם כבר מקבלים קצבה.
לעומת זאת, אם התחלתם עבודה חדשה אחרי גיל 67, והמעסיק יודע שאתם כבר מקבלים פנסיה, הוא לא מחויב להפריש לכם כלל.
זו אחת הזכויות שהכי קל לפספס ולכן חשוב לבדוק מראש, ולוודא שההפקדות לפנסיה ממשיכות להתבצע, אלא אם כן מדובר בעבודה חדשה עם תנאים ברורים.
לסיכומו של דבר, האפשרות להמשיך לעבוד ולקבל קצבה נשמעת מפתה – אבל היא מלאה בניואנסים: מיסוי, ביטוח, קצבאות, הפקדות והגנות. בלי ליווי מקצועי, קל לטעות ולשלם על זה במשך שנים.
