אנחנו בטוחים שמתישהו יצא לכם לשמוע על אג”ח (אגרות חוב), וכמו הרבה מונחים בכלכלה, יכול להיות שאתם לא באמת מבינים מה זה בדיוק.
מה זה אג”ח, מה ההבדל בינו לבין למניה, מה חשוב לבדוק לפני שמשקיעים בו וגם – איך בוחרים אג”ח נכון? הנה כל מה שאתם צריכים לדעת;
מה זה אג”ח? אגרת חוב היא פשוטו כמשמעו הלוואה. בעצם, בעת רכישת האג”ח אתם בעצם נותנים הלוואה למדינה או לחברה מסוימת.
החברה או הממשלה שנטלה מהמשקיעים את ההלוואה הזו, מתחייבת להחזיר למשקיעים את הסכום שהם השקיעו, בתוספת ריבית ובמועד שנקבע מראש.
בתוך כך, האג”ח מאפשר לחברות וממשלות לגייס כסף ממשקיעים עבור הצרכים שלהן, ומהווה תחליף עיקרי ונוח לאשראי שניתן על-ידי הבנקים.
מה ההבדל בינו לבין מניה? בניגוד להשקעה באגרות חוב, ההשקעה במניות טומנת בחובה פוטנציאל גדול לרווחים גבוהים יותר, אבל, וזה אבל גדול, גם הסיכונים הם גדולים יותר.
מדוע הסיכון בהשקעה באגרות חוב קטן יותר? ראשית, מועד החזר החוב ידוע מראש והוא אינו תלוי (כמעט) בשום צורה בשוק. במילים אחרות, הרווח שלכם כמשקיעים ידוע מראש, וזה יתרון משמעותי מאד.
שנית, בתרחישים בהם חברה ציבורית נקלעת לקשיים ובפני בפשיטת רגל , למשל, למחזיקי אגרות החוב יש עדיפות על פני בעלי המניות. שכן רק לאחר החזרת החוב למחזיקי האגרות חוב יקבלו בעלי המניות את חלקם בנכסי החברה.
בכל אופן, כשבוחנים את היתרונות מול החסרונות, צריך לציין כי אמנם אגרת החוב “בטוחה יותר” ומהווה אפיק השקעה יחסית צפוי. אך, למי מכם שרוצה לייצר תשואה גבוהה יותר ומוכן לקחת סיכון עודף, החזקה במניות עשויה להיות פתרון טוב יותר בעולם הכלכלי של היום.
אילו סוג י אג”ח קיימים?את סוגי האג”חים מקובל לסווג באמצעות שתי קטגוריות; אג”ח ממשלתי ואג”ח חברות (קונצרני).
אג”ח ממשלתי אלו הן אגרות חוב שהונפקו על ידי מדינה כלשהי.
לרוב, אג”חים שהונפקו על-ידי מדינות נושאות ריבית יחסית נמוכה מכיוון שההסתברות שמדינה “תפשוט רגל” ולא תעמוד בהתחייבות שלה כמעט ולא קיימת. והסיכון בקניית אג”ח ממשלתי (תלוי של איזו מדינה) בדרך כלל נמוך מאד .
יש מגוון סוגים של אגרות חוב ממשלתיות. אגרות חוב בריבית קבועה, כמו שחר, גליל וממשלתית צמודה. יש אגרות חוב בריבית משתנה, כמו גילון חדש וממשלתית בריבית משתנה.
אג”ח חברות אלו הן אגרות חוב שהונפקו על ידי חברות פרטיות ונקראות בשפה “המקצועית” אג”ח קונצרני.
תחת קטגוריית אג”ח קונצרני ניתן למצוא מגוון רחב של חברות בתחומים שונים, כאשר אגרות החוב שלהן נבדלות זו מזו ברמת הסיכון ובפוטנציאל הרווח שלהן.
חברות מנפיקות אגרות חוב כדי לגייס הון לטובת המשך השקעה בפעילותן העסקית, רכישה של חברה אחרת, החלפת אשראי הנושא ריבית גבוהה יותר וכד’.
מה הקופון שלכם? מחירי אג”ח
איך זה עובד בפועל? בתהליך הנפקת אג”ח מעורבים ארבעה בעלי תפקיד מרכזיים:
המנפיק – המנפיק הוא מגייס האשראי, הלווה. בפסקה הקודמת למדנו שהמנפיק יכול להיות מנפיק ממשלתי או חברה.
המשקיע – המשקיע הוא למעשה המלווה, מי שנותן את האשראי לחברות או הממשלות. המשקיע יכול להיות גוף מוסדי (בתי השקעות, בנקים, קרנות נאמנות וכו’). והוא גם יכול להיות הציבור הרחב למעשה.
הנאמן – הנאמן הוא הגורם לכך שהחברה שהנפיקה אג”ח יפעל בדיוק כפי שהתחייב בשטר הנאמנות, עליו נדבר בהמשך. למרות שהנאמן מפקח על המנפיק, הוא ממונה על ידו וגם מקבל ממנו את השכר שלו.
החתם – החתם הוא הגוף שמנהל את ההנפקה. ניהול ההנפקה כול בין השאר מפגשים עם המנפיקים לפני ההנפקה, תמחור של אגרות החוב שיוצעו לציבור, קיום מפגשים עם משקיעים ועוד.
מה זה תשקיף אג”ח? חברה שמעוניינת להציע את אגרות החוב שלה לציבור מחויבת לפרסם תשקיף. התשקיף הוא למעשה מסמך משפטי שבו מפורטות ההתחייבויות של המנפיק לפני ההנפקה.
בתשקיף הזה יש מידע שנחוץ למשקיעים השונים על מנת לשקול האם כדאי להם לרכוש את אגרות החוב המוצעות או לא.
המידע בתשקיף כולל בין היתר את תיאור החברה ופעילותה, ייעוד תמורת ההנפקה, תיאור תנאי האג”ח, דוחות כספיים עדכניים, דוח דירוג מקורות החוב ושטר הנאמנות.
בהנפקת אג”ח יש להקדיש את מירב תשומת הלב למערכת היחסים שתתנהל מיד ביום שאחרי ההנפקה. אין שום טעם בלרכוש איגרת חוב נוצצת ואטרקטיבית, ויום לאחר מכן לגלות שלחברה שממנה רכשתם אותה אין שום סיכוי לעמוד בתנאים המינימליים על מנת להחזיר את החוב.
שטר הנאמנות עליו דיברנו מקודם הוא למעשה חוזה מחייב שנחתם בין המנפיק לנאמן האג”ח, והוא זה שמסדיר את מערכת היחסים בין מנפיק האג”ח למשקיעים ביום שאחרי החתימה ואורך כל חיי איגרת החוב.
שטר הנאמנות כולל בין היתר מידע אודות הביטחונות והשעבודים שיש לאיגרת החוב, אמות המידה הפיננסיות שהחברה מתחייבת לעמוד בהן וכן מצבים בהם יש למחזיקי האג”ח עילה לדרוש פירעון מידי של אגרות החוב.
מה זה דירוג אג”ח? דירוג אג”ח הוא למעשה סוג של ציון שנותנת חברת דירוג מסוימת, עליה נדבר בהמשך, לאיגרת החוב הספציפית שאתם אולי מעוניינים להשקיע בה.
הציון הזה אמור לשקף בדיוק את כל הקריטריונים עליהם דיברנו בסעיף הקודם, יכולת הפירעון של החברה שמנפיקה את האג”ח.
מה זה אומר בפועל? ככל שהציון גבוה יותר, כך היכולת של החברה / מדינה שממנה אתם מעוניינים לרכוש את האג”ח לשלם את הקרן והריבית בכל התנאים והמועדים שנקבעו מראש – גבוהה יותר.
כלומר, אם הדירוג גבוה, משמע שהכסף שלכם בטוח יותר. ואם אתם מזהים שלחברה מסוימת יש דירוג נמוך, חשבו פעמיים אם להשקיע בה.
בארץ יש חברות שהתפקיד שלהן לדרג את אגרות החוב, חברת מעלות וחברת מידרוג. מכיוון שדירוג האשראי הפך לקריטריון מאד חשוב בבחירת אג”ח, לחברות הללו יש משמעות מכרעת בתהליך רכישת אגרות חוב.
חשוב לציין – מדובר באחד מהקריטריונים החשובים שיש לתת עליהם את הדעת לפני רכישת אגרת חוב, אל תקלו ראש בדירוג הזה.
אופן דירוג האג”חים מעט משתנה בין חברת דירוג אחת לאחרת . אך, תמיד האות “A” מסמלת את הדירוג הגבוה ביותר (הנה דוגמה לדירוגי אג”ח של שלושת חברות הדירוג הגדולות ביותר בעולם).
מה היא תשואה לפדיון אג”ח? תשואה לפדיון אג”ח היא הרווח השנתי הממוצע באחוזים של משקיע באיגרת חוב. לדוגמא, אם משקיע רכש אגרת חוב בתשואה לפדיון של 5%, הוא צריך לצפות לערך של 5% בממוצע לשנה.
התשואה לפדיון מובטחת למשקיע תחת שתי הנחות. ההנחה הראשונה היא שהמשקיע יחזיק באיגרת חוב מיום הרכישה ועד למועד הפדיון שלה. ההנחה השנייה היא שהמנפיק יעמוד בהתחייבות שלו להחזר ההלוואה במועד שנקבע בתשקיף, עליו דיברנו בסעיף הקודם.
איך מחשבים את התשואה לפדיון? נתוני התשואה לפדיון נמצאים באתרים הכלכליים השונים ברשת. פשוט נכנסים לאתר שעוסק בתחום ובוחרים באג”ח הספציפי שמעניין אתכם לקנות.
אחד מהנתונים שיופיעו תחת האג”ח שבחרתם יהיה תשואה לפדיון. ככל שאחוז התשואה ברוטו עבור הפדיון יהיה גבוה יותר, כך האג”ח הזה יהיה יותר אטרקטיבי.
איך בוחרים? קשר בין תשואה וסיכון – כפי שציינו לפני כן, רווחים גדולים פירושם סיכונים גדולים. ככל שהסיכון שתיקחו יהיה גבוה יותר, כך התשואה על האג”ח תהיה גבוהה יותר.
לכן, במידה ותבחרו לרכוש אג”ח של חברה שרמת הסיכון שלה נמוכה יותר, כך התשואה תהיה נמוכה יותר.
קשר בין תשואה למחיר – התשואה לפדיון משתנה מידי יום במהלך המסחר בבורסה, בהתאם לשינוי במחיר איגרת החוב.
היחס הין התשואה למחיר הוא למעשה יחס הפוך, שכן ככל שמחיר איגרת החוב עולה, כך התשואה לפדיון יורדת. כלומר, ככל שהמחיר שתשלמו יהיה נמוך יותר, כך הרווח שלכם יהיה גבוה יותר.
לדוגמא, נניח שאתם קונים דירה להשקעה ואתם מקבלים עליה שכר דירה של X ₪ בחודש. ככל שהמחיר שתשלמו על הדירה שלכם יהיה נמוך יותר, הרווח שלכם יהיה גבוה יותר.
לכן, בבואכם לרכוש אג”ח מכל סוג שהוא, עליכם להבין שככל שתיקחו יותר סיכון, כך הסיכוי שהרווח שלכם יהיה גדול יותר עולה. כמו כן, ככך שמחיר איגרת החוב שלכם יהיה נמוך, כך תרוויחו עליה יותר.
מה זה מח”מ של אג”ח? המושג מח”מ הוא למעשה ראשי תיבות של משך חיים ממוצע של איגרת חוב. במילים אחרות, ניתן לומר כי המח”מ הוא שקלול הזמן של תשלומי הריבית ופירעונות הקרן של איגרת החוב.
למעשה המח”מ משפיע על שני אלמנטים עיקריים. הראשון, הוא המחיר של איגרת החוב. ככל שהמחיר של איגרת החוב נמוך יותר, כך משך החיים הממוצע של איגרת החוב ירד. זו בדיוק הסיבה לכך שהמח”מ עצמו משתנה בזמן המסחר בבורסה.
אלמנט שני עליו משפיע המח”מ הוא לוח הסילוקין של איגרת החוב. ככל שהתשלומים על איגרת החוב יוקדמו, כך משך החיים הממוצע של האיגרת יתקצר.
איך קונים אג”ח? את האג”ח קונים ממש כמו כל נייר ערך אחר בבורסה.
תוכלו לפנות לבנק שלכם ולקנות דרכו אך זה לא מומלץ מפני שבנקים גובים עמלות מסחר גבוהות מאוד. לכן, מומלץ לעשות השוואת עמלות מסחר בבורסה בין בתי השקעות, לפתוח חשבון השקעות דרכם וליהנות מתנאים טובים יותר.
את הפעולה מבצעים באופן עצמאי באמצעות מערכות מסחר באתר של הבנק או של בית ההשקעות בהן ניתן לבחור את הנייר שרוצים לקנות ולבצע את הפעולה.
חשוב לציין – בשעות המסחר הרציף בבורסה בתל אביב, הסכום המינימלי לרכישת אג”ח ממשלתי הוא כ- 300,000 ₪, ולרכישת אג”ח חברות כ- 10,000 ₪. לכן, ודאו מראש שיש לכם את ההון הנדרש לבצע את ההשקעה, לפני שאתם שוברים את השיניים על מנת ללמוד את המושגים.
זהו, כל שנותר לכם לעשות הוא להחליט איזו איגרת נשמעת לכם הכי מעניינת, לבדוק טוב את התנאים והדירוג שלה באמצעות כל הטיפים שהבאנו לכם ולצאת לדרך.
התוכן מבוסס על נתונים גלויים לציבור אשר פרסומים בכלי התקשורת, באתרי אינטרנט ועיתונים כלכליים. המידע המופיע בו אינו מכיל את כל המידע הדרוש למשקיע, אין להסתמך עליו לצורך ביצוע עסקה בני”ע / נכס פיננסי. האמור אינו מהווה תחליף לייעוץ פיננסי על-ידי גורם מוסמך.
