מה הייחודיות של הבורסה הישראלית לניירות ערך, מי הם חברי הבורסה, כמה מניות יש במדדים המובילים ומה ההבדל בין הבורסות המרכזיות בעולם לזו הישראלית? זה כל מה שאתם צריכים לדעת
הבורסה בישראל, המכונה הבורסה לניירות ערך תל אביב, כבר מזמן אינה אפיק ההשקעה היחידי עבור הסוחרים המקומיים. רבים מאיתנו סוחרים בבורסות בארצות הברית ובאירופה, למרות שיש לה את היתרונות שלה.
כדי לסקור עבורכם את התחזית לגבי הבורסה הישראלית, ענינו על שאלות שחשוב לדעת.
מה הייחודיות של הבורסה לניירות ערך, מי הם חברי הבורסה, כמה מניות יש במדדים המובילים ומה ההבדל בין הבורסות המרכזיות בעולם לזו הישראלית?
הבורסה הישראלית – היסטוריה והמצב היום הבורסה לניירות ערך היא הבורסה היחידה שפועלת בישראל.
בבורסה חברים 23 בנקים ובתי השקעות והמסחר נעשה באמצעותם, כאשר הם גובים עמלה עבור השירות שהם מספקים לנו (“חברי בורסה”).
תפקידה של הבורסה היא לשמש לצורך מסחר בניירות ערך וכדי לגייס הון לחברות ועבור הממשלה בשוק ההון .
המסחר בישראל החל באמצע שנות ה-30, זאת לאחר שבנקאים יהודים שעלו לארץ נמלטו מגרמניה הנאצית והחלו בתהליך הקמתה. לאחר שהמדינה קמה, הבנקים ובתי ההשקעות שבישראל התאגדו וחמש שנים לאחר קום המדינה, הקימו את הבורסה.
היא החלה לפעול בספטמבר 1953. במהלך כשבע שנים הוא התנהל במשרדי בנק לאומי, אז עברה הבורסה לרחוב אלנבי. בשנת 1983 עברה הבורסה לרחוב אחד העם ובשנת 2014 לרחוב אחוזת בית.
החל מחודש אוגוסט 2019, הבורסה לניירות ערך הפכה לחברה ציבורית בבורסה . זה קרה בעקבות הנפקת מניותיה בבורסה לניירות ערך בחודש יולי באותה שנה. היא הנפיקה כמעט שליש מהמניות למשקיעים מוסדיים וישראלים ונסחרת תחת הסימול “ברסה”.
מה יקרה בשנים הקרובות? הבורסה בתל אביב | צילום: MDGovpics
מה קרה כאן ביותר מ-70 שנה? הבורסה הישראלית הוקמה כמה שנים לאחר קום המדינה לאחר שבנקים ובתי השקעות התאגדו על מנת להקימה.
הסיפור הזה התחיל ברגל ימין: מחירי המניות עלו ועוד חברות הצטרפו למאגר המניות בבורסה. בהמשך, שוחררו חסמים ופותחו מכשירים פיננסים נוספים שאפשרו למשקיעים לקנות מגוון ניירות ערך . המשקיעים רכשו אג”חים קונצרנים (אגרות חוב של חברות), קרנות נאמנות , קרנות סל , אופציות ועוד.
הבעיות של הבורסה המקומית החלו בשנות האלפיים, עם התפתחות האינטרנט. אפשרות המשקיעים וסוחרים פרטיים לפנות גם לבורסות בחו”ל בניסיון להרוויח כסף, הקטין את חשיבותה.
לקראת שנות ה-2000, גם הבורסה בתל אביב הפכה להיות ממוחשבת לחלוטין. זה קרה בדומה לבורסה הממוחשבת הראשונה בארה”ב (נאסד”ק). במרוצת השנים ההתקדמות נעצרה.
הבורסה הישראלית נשארה מאחור. מערכות המסחר נותרו מיושנות. במקביל, לא ניתן היה לראות את מחירי המניות בזמן אמת, אלא אם שילמתם כמה מאות שקלים בחודש. שורט (מכירה בחסר) כבר הפך למצרך נדיר.
מתי הבורסה פועלת? בניגוד לבורסה האמריקאית, שעות הפעילות של הבורסה הישראלית שונות. הבורסה בניו יורק פעילה בימים שני עד שישי, אך בישראל היא פועלת בימים ראשון עד חמישי. גם במועדי ישראל הבורסה אינה פעילה.
המסחר מתבצע בשעות קבועות. הוא מתחיל בשעה 09:25 בבוקר ומסתיים בשעה 17:25. בימי ראשון בלבד הוא נמשך עד השעה 15:49-15:50. המסחר בנגזרים מסתיים מסתיים כעשר דקות מאוחר יותר, בימי ראשון ובשאר הימים.
חמישה שלבים יש בימי הפעילות הרגילים של הבורסה: שלב טרום פתיחה, שלב פתיחה, שלב הרצף, שלב טרום הנעילה ושלב הנעילה. יש מי שנוהג לחלק את מספר השלבים לשלושה מרכזיים: שלב פתיחה, שלב הרצף ונעילה.
יותר משקיעים בבורסה הישראלית נוהרים לחו”ל הדלילות במסחר במניות והפיקוח ההדוק (יש האומרים שהדוק יתר על המידה) של הרשות לניירות ערך הישראלית על החברות שמנפיקות ניירות ערך למסחר, גורמת ללא מעט חברות להחליט להנפיק את מניותיהן בבורסות זרות.
אט אט, מספר המניות בבורסה הישראלית הולך ומצטמצם. גם חברות שכבר הנפיקו מניותיהן בבורסה המקומית מחליטות למחוק אותן.
בגלל זה, יותר משקיעים עוברים למסחר דרך הבורסה בארה”ב או בלונדון, גרמניה וצרפת. בשנים האחרונות, גם הבורסות בהונג קונג והודו הפכו לאפיק חשוב.
הפזילה לבורסות זרות מובנת. ניתן להיחשף למגוון רחב יותר של השקעות. אבל זאת, כמובן, לא הסיבה היחידה שבגינה אנשים מתחילים להשקיע בבורסות אחרות בעולם. די בנתונים האלה כדי להבין כי הבורסה בישראל יכלה לעשות יותר מאשר עשתה ב-70 שנותיה.
הבורסה היום בישראל – תחזית ומניות דואליות הבורסה המקומית כוללת מספר מדדים מובילים, בניהם ת”א 35, ת”א 90, ת”א 125 ועוד. היא מכילה גם מדדים לסקטורים מסוימים כמו מדד הטכנולוגיה, מדד הבנקים, נדל”ן ואפילו מדד מניות הקנאביס.
ישנן גם מניות דואליות , כלומר, מניות שנסחרות בישראל ובארצות הברית (“רישום כפול”). המוכרות שבהן, בוודאי שמעתם, הן טבע, נייס, פריגו, טאואר, גילת, סודהסטרים ועוד.
מבחינת הרשות לניירות ערך, יש בורסות ספציפיות בהן ניתן לבצע רישום כפול: בורסת ניו יורק, נאסד”ק ולונדון. היתרון הוא חשיפה למשקיעים רבים יותר ואפשרות גיוס רחבה יותר.
היתרון המרכזי הוא אפשרות לרכוש את המניות או לעשות עסקאות אחרות מחוץ לשעות הבורסה בתל אביב. אחת האפשרויות הנפוצות עבור סוחרים היא ניצול פערי ארביטראז’ באמצעות מסחר במניות הדואליות.
ההערכה היא כי חברות רבות יצטרפו בשנים הקרובות למסחר בארצות הברית ובכך יהפכו לדואליות. כמו כן, ישנה תחזית לעלייה ברישום חברות ישראליות בנאסד”ק או בבורסה בניו יורק, ללא רישום בישראל. מיד תבינו גם למה.
הבורסה הישראלית לעומת בורסות העולם יותר סוחרים מעדיפים בשנים האחרונות “לזלוג” לבורסות אחרות. ככל שהשנים מתקדמות, אחוז המשקיעים הישראלים בבורסות הזרות הולך ועולה.
הנתונים מציגים באופן ברור כי המשקיעים מעדיפים בורסות זרות. בעבר, היה נהוג כי משקיעים רואים בבית שלהם, כלומר בבורסה הישראלית, מקור לגאווה. כשם שהגרמנים רכשו מניות של לופטהנזה, כך הישראלים הזדהו עם אל על.
בשנים האחרונות, התפתחות מערכות המסחר המתקדמות שמאפשרות לרכוש מניות בחו”ל שינו כאמור את התמונה.
סיבה נוספת להשקעה בחו”ל היא הנזילות הגבוהה. לעתים, הבורסה בתל אביב מייצרת מחזורים נמוכים יחסית. כך, סוחר שרוצה לרכוש מניה מחוץ למדדים המובילים, עשוי להיתקל בבעיה. בבורסות בארצות הברית, המחזורים גבוהים מאוד כך שקל למכור או לקנות. כך גם לגבי מדינות אחרות.
סיבה נוספת היא השפעת המסחר בסכומים גבוהים. כאשר בית השקעות, בנק או כל גוף אחר מוכר מניות בהיקף מאוד גבוה, המניה עשויה לרדת באחוזים גבוהים.
בארצות הברית, מכירה כזאת משפיעה בהיקף קטן יותר. כך, היכולת לגוון את תיק ההשקעות שלכם רחבה יותר. כך תוכלו לפזר את הסיכונים שלכם בצורה יעילה יותר.
בנוסף, גם ביצוע שורטים קל יותר לבצע בשוק בארה”ב. אם בארצות הברית זה מתבצע בהקלקה אחת מהירה, בישראל מדובר בתהליך מורכב יותר, כשקודם לכן צריך לברר עם בית ההשקעות שלכם האם אפשר לבצע את השורט לנייר הערך הספציפי הזה.
יתרון נוסף של הבורסות בארצות הברית היא העובדה שיש בהן אפשרות להעביר פקודות מסחר מתקדמות שאינן תקפות בישראל. כך למשל, פקודת Trailing Stop, שנמצאת במערכות מסחר מתקדמות. היא מאפשרת לסוחרים להגדיר מראש יחס בין המחיר של החוזה לבין מיקום פקודת הסטופ.
המאמר מבוסס על נתונים גלויים לציבור אשר פרסומים בכלי התקשורת, באתרי אינטרנט ועיתונים כלכליים. המידע המופיע במאמר אינו מכיל את כל המידע הדרוש למשקיע, אין להסתמך עליו לצורך ביצוע עסקה בני”ע / נכס פיננסי. האמור אינו מהווה תחליף לייעוץ פיננסי על-ידי גורם מוסמך.
