"אנחנו מנסים להיות פחדנים כאשר אחרים חמדנים ולהיות חמדנים כאשר אחרים פחדנים", אמר פעם וורן באפט, במשפט שמקבל משמעויות שונות בשוק ההון והפך לאחד הציטוטים המעולים של המשקיעים הגדולים בכל הזמנים.
איל ההון האמריקאי, הבעלים של ברקשייר האת'ווי, למי שעדיין לא מכיר – נחשב למשקיע הגדול בעולם. נכון ל-2022, באפט הוא אחד מעשירי עולם יחד עם אילון מאסק (טסלה), ג'ף בזוס (אמזון), ברנאר ארנו (לואי ויטון) וביל גייטס (מיקרוסופט), אבל זה לא קרה רק בזכות השקעה חכמה במניות, אלא בזכות החשיבות שהקנה לשליטה עצמית ומנטליות, שלדבריו חשובות לא פחות ממידע על השוק. "מספיקה מנת משכל של 25 כדי להצליח", אמר בעבר.
הסיפור של באפט הוא פשוט מבחינה תיאורטית: באפט סבור ש"משקיעים חוששים למכור כאשר אחרים משתוקקים למניות שלהם, אבל מנסים לנצל מומנטום כדי לקחת מאחרים את מה שהם כל כך חוששים ממנו". מהמשפט הזה אפשר להבין שבאפט רוצה שתקנו מניות בשפל. אבל זה לא מה שהוא אומר.
כשהבורסה נחתכה בחצי, באפט ישב בצד. וזה בדיוק מה שהוא מלמד אתכם. בטווח הארוך, הוא אומר, אתם תרוויחו בבורסה. הבעיה היא שחלק מהמשקיעים חוששים לאבד את כספם ומעדיפים לממש גם בעת משבר. כך למשל, נכון לכתיבה שורות אלה מדד S&P 500 ירד ב-20.3% מתחילת השנה. בשלושת החודשים האחרונים הוא ירד 4% בלבד ובימים האחרונים תיקון קטן מתחיל להחזיר את האופטימיות למשקיעים. משקיעים רבים תוהים האם האמרה של באפט נכונה גם היום, בזמן שהשוק אינו יציב כבעבר.
כדי לענות על זה, בואו נדבר על מספרים. בשנת 2008 התשואות היו גרועות יותר. המניות ירדו ב-38% באותה שנה. השוואה מעניינת שערכו MOTLEY FOOL, מעלה כי התשואות ב-2022 שוות ל-2002, שהייתה השנה השנייה הגרועה ביותר עבור מניות ב-47 השנים האחרונות.
אז לאן נכנסת עכשיו, הם שואלים, התאוריה של באפט? האם אפשר להשליך אותה כאילו לא אמר אותה מעולם? בדיוק ההפך. על פי אותם מספרים, ב-2002, כשהמניות ירדו ב-23% שנה שלישית ברציפות, באפט המשיך באותה תיאוריה. נכון, הוא טען אז כי יש לו "סלידה" מקניית מניות בעיתות משבר, ולכן הוא קנה מעט מאוד. אבל הוא לא הפסיק לקנות מעולם.
פעמיים במהלך ההיסטוריה, בשנת 1986 וגם ב-2002, באפט לימד שיעור חשוב על איך להעריך מניה – אך לא תמיד הקשיבו לו. במכתב לבעלי המניות של ברקשייר האת'ווי בשנת 1986, כינה באפט את "הפחד ותאוות הבצע" כ"שתי מחלות שמתפרצות ומתפשטות באופן בלתי צפוי". הוא הסביר כי מחלת הפחד מובילה למכירה שגורמת ל"הערכת מניות נמוכה" ומחלת החמדנות מובילה ל"זינוקים שגורמים להערכת יתר של מניות".
באפט ממש לא קנה מניות בכל פעם שהן ירדו. הוא פשוט העריך מניות על סמך הסיכוי העסקי שלהן ובכך "התחסן" מהמחלות האלה. אם נחזור רגע ל-2002, מדד S&P 500 סיים את השנה בירידה של 23% לאחר ירידה של 10% ו-13% בשנתיים הקודמות. השוק הדובי הזה הביא למחיקת כמעט חצי מהתיק של משקיעים. "אנחנו ממשיכים לקנות מעט מניות", כתב אז באפט במכתב ההוא.
הדאגה העיקרית של באפט, מתברר, לא הייתה עד כמה המניות ירדו, אלא אם העסקים האלה מוערכים בחסר או יתר על המידה.
על פניו, קניית מניות של עסקים שמתומחרים בחסר, בהכרח צריכה לספק למשקיע סבלני תשואה בטווח ארוך. אבל, השאלה הגדולה שמשקיעים צריכים לשאול את עצמם עכשיו היא: "מה השתנה בין 2002 ל-2022?" והשתנה הרבה. גם אחרי הירידות שנרשמו מתחילת השנה מניות עדיין נסחרות במכפילי רווח גבוהים- הרבה יותר מהמכפילים שהיו ב-2002.
לכן, ההנחה למשקיעים היא זו – "בין אם המניות עולות או יורדות, תמיד חפשו לשלם מחיר הוגן על המניות שאתם קונים. התקבעות על תנועות מחירים יכולה להסיח את דעתכם מהשקעה טובה". ואל תשכחו לעולם איפה באפט נמצא היום.
