חברת הביטוח ליברה ערכה הנפקה מוצלחת. המספרים נראים בצמיחה, ההון העצמי גדל וסך הנכסים הוכפל. אז מדוע חלק מבעלי המניות העיקריים של “החברה שנמצאת בצמיחה” ממהרים למכור? יצאנו לבדוק
בחודש אוקטובר 2021 זה קרה: חברת הביטוח ליברה הודיעה כי משקיעים ותיקים בחברה ימכרו החזקות. השווי: עשרות מיליוני שקלים.
הידיעה הזאת הדליקה נורה אדומה וברגע אחד תפסה גם את הכותרות המרכזיות. בין המשקיעים הוותיקים בחברה נמנים בין היתר דיסקונט השקעות ושידורי קשת. גם איש העסקים מיקי דורסמן, משפחת נוימן ואפילו חברות מימון והייטק מוכרות בפנים. השאלה הייתה – למה הם עשו את זה?
המימוש הגיעה כחודש לאחר צניחת המניה ב-12 אחוז באותו יום מסחר זכור בחודש ספטמבר. אחד המשקיעים החליט למכור את כל מניותיו בחברה. בליברה היה מי שניסה להקדים תרופה למכה.
זה קרה באמצעות הצעת מכר של בעלי המניות הוותיקים, שהחליטו לממש. המטרה הראשונית: מכירת 15 אחוז מהמניות של ליברה אחרי ששוויה עלה בכ-50 אחוז מאז ההנפקה.
השאלה הגדולה היא ממה הסיפור הזה נבע. האם המכירה מגיעה על רקע החלטה תמימה של המשקיעים לממש את האחזקות שלהם אחרי תשואה נאה? האם הם יודעים משהו שאף אחד אחר לא יודע? האם הם לא מאמינים בחברה.
פתחנו את דוחות החברה כדי לבדוק: מה הם אומרים ומה התחזיות לגבי החברה לקראת השנים הקרובות? והנה כמה מספרים שכדאי לשים אליהם לב.
רוצים לקנות את מניית ליברה? כדאי שתעשו השוואת עמלות מסחר בבורסה לפני כן.
הסכם ההנפקה: מכירת 12.5% כל חודש ראשית, חשוב לציין: ההודעה הזאת לא כללה את המייסדת אתי אלישקוב . בעוד אלה שרכשו את המניות ב-2017 רצו לממש, אלישקוב נותרה במקומה ושידרה מסר ברור למשקיעים: אני כאן (לפחות בינתיים) כדי להישאר.
בסביבת החברה היה מי שאמר שהעיתוי למכירת המניות אינו מקרי. החוק לא מאפשר למשקיעים שרכשו מניות ב-IPO (הנפקה ראשונית) למכור בטווח של 3 החודשים הראשונים, כדי למנוע קריסה.
אחרי כן, כך על פי הסכם ההנפקה, המשקיעים יוכלו למכור כל חודש 12.5 אחוז בלבד, עד חצי שנה. אם תרצו, תוכלו לקרוא לזה “פריסת תשלומים” הגיונית של הממסד כלפי מי שממהר למכור.
אז למה לצאת בהצעת מכר, אתם שואלים? פשוט, החוק מאפשר לבעלי מניות למכור דרכה את “מניות חסומות” ולא להמתין עד שיעבור הזמן המותר בחוק.
עוד קצת מספרים ב-11 באוקטובר 2021 הודיעה החברה כי מספר בעלי מניות בחברה המחזיקים בכ-7 מיליון מניות רגילות של החברה בוחנים אפשרות למכירת המניות. המטרה: מכירת מניות רגילות של החברה בהצעה לא אחידה למספר גופים מוסדיים, במסגרת הצעת מכר. החברה אכן הודיעה כי בעלת השליטה, אתי אלישקוב, אינה בין המציעים הפוטנציאליים.
בהצעת המכר מה-19 באוקטובר נכתב: “נכון למועד דוח הצעת מדף זה, הון המניות הרשום של החברה הינו 200,000,000 מניות רגילות. הונה המונפק והנפרע של החברה הינו 45,222,310 מניות רגילות. כל המניות הרגילות של החברה נפרעו במלואן. המניות המוצעות מהוות כ-12 אחוז מהון המניות המונפק והנפרע של החברה ומזכויות ההצבעה בה”.
עוד נכתב, כי מניות המכר מוצעות בדרך של הצעה לא אחידה בהיקף של עד 5,539,114 מניות רגילות במחיר אחיד של 13.27 ש”ח.
יומיים לאחר מכן, ליברה דיווחה כי מכרה את כל המניות במסגרת ההצעה. על פי דוח הצעת המדף הציעו המציעים לציבור עד את כל 5,539,114 המניות אשר החזיקו, בדרך של הצעה לא אחידה.
חשוב לציין כי התקבלו אצל רכז הצעת המכר הזמנות לרכישת סך של 6,482,743 מניות. המציעים מכרו את כל המניות שהציעו (כלומר, פחות מניות מאשר ביקשו המוסדיים). התמורה ברוטו הייתה 73.5 מיליון שקל. כלומר, כ-13.27 שקל על כל מניה.
אבל, ויש כאן אבל גדול שצריך להזכיר – כל אחד מהמשקיעים הרוויח בממוצע בין 1000-1500% על ההשקעה שלהם. יש סיכוי טוב שנושא הרווח בהחלט קרץ להם באותו זמן.
איך יוצאים מזה? עוד יומיים חלפו וליברה הוציאה הודעה נוספת. היא דיווחה כי על שינויים בהחזקות בעלי עניין. הפעם זה היה המנכ”ל והדירקטור אלדד לוי שמכר (במחיר זהה) כמחצית מ-53 אלף מניותיו בחברה. ההודעה מתבקשת לאור העובדה שמדובר בנושא משרה.
כעבור שבועיים, ליברה שוב חזרה לכותרות. הפעם הודיעה אלישקוב כי החברה מתכוונת להגדיל את הפיצוי המקובל בענף מעבר למחיר המחירון, במקרה של טוטאלוס וגניבה. המהלך הזה נועד להזרים מבוטחים חדשים לחברה וימים יגידו האם המהלך השיווקי עבד או לא.
פחות מ-4 שנים לאחר הקמתה, ליברה עדיין נחשבת לסמן הימני בענף, בעקבות מודלים חדשים הקשורים לתמחור. יחד עם זאת, מכירת המניות ה”אגרסיבית” במסגרת הצעת המכר, מעלה שאלה: כיצד ישפיעו המהלכים האחרונים על החברה בטווח הארוך? לשם נגיע עוד מעט.
עליה בפרמיות. צילום מתוך דוח רווח והפסד
המספרים של ליברה כדי לבדוק את המספרים של החברה, עיינו בדוחות. בחודש אוגוסט פרסמה ליברה למשקיעים את דוח תוצאות החציון הראשון של 2021, מיד לאחריו החלה המכירה.
בדוח עצמו, ליברה ציינה את הנקודות הבאות: ההון העצמי של החברה גדל פי 2, סך הנכסים הוכפל, הפרמיות שהורווחו ברוטו הוכפלו וגם גידול של פי 3 ברווח לפני מס. עוד הודיעה החברה על “שיפור מתמיד בכל מגזרי הפעילות”.
החברה דיווחה גם על מספרים מההנפקה בחודש יוני, חודשיים קודם לכן: שווי החברה בהנפקה היה 450 מיליון שקל, ונכון לסוף אוגוסט העריכה את שוויה ב-640 מיליון. עוד הודיעה, כי מטבע דיגיטלי שלה בתהליכי רישום ואישור פטנט בארצות הברית.
החברה חילקה כבר 12.5 מיליון כאלה ללקוחות שלה. קצת יותר משליש כבר הומרו לשקלים. עוד צוין כי מדובר בחברה הצומחת ביותר בענף הביטוח.
מהו יחס כושר הפרעון הכלכלי של החברה? מתוך דוחות ליברה
אז מדוע, אם כן, החליטו המחזיקים במניות לצאת בהצעת מכר? בדיוק בשביל זה פתחנו דוח אחר – הדוח הרבעוני. ראשית, המספרים של אלישקוב – היא מחזיקה בכ-44 אחוז מסך החברה, שבשליטתה המלאה. לפי הדו”ח, כי לא קיים בעל מניות אחר המחזיק ב-5 אחוז ויותר, כך שאלישקוב, שלא כללה את עצמה בהצעת המכר, בהחלט נותרה האדם החזק בחברה בפועל.
ההון העצמי – גדל גלשנו למאזן. ובכן, סך הנכסים ליום 30 ביוני 2021 הסתכם בכ-424 מיליון שקל, זאת בהשוואה לכ-203 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר בגידול של כ-109 אחוז.
התחייבויות בגין חוזי ביטוח שאינן תלויות תשואה הסתכמו בכ-254 מיליון שקל, בהשוואה לכ-121 מיליון בתקופה המקבילה אשתקד. זהו גידול דומה של 109 אחוז. לפי הדוח, ניתן לראות גידולים נכסי ביטוח המשנה שהסתכמו בכ-188 מיליון שקל בהשוואה לכ-89 מיליון בתקופה המקבילה (ל-30 ביוני 2021) אשתקד.
לגבי סעיפי ההון העצמי של החברה – הוא הסתכם בכ-65.7 מיליון שקל, לעומת 35.6 בדצמבר האחרון. בחברה כתבו בדוח כי הגידול בהון העצמי נובע מהנפקת הון שביצעה החברה במהלך הרבעון השני של שנת 2021 בסכום של 24.4 מיליון שקל. בנוסף, נרשם רווח נקי לאחר מס בסכום של כ-5.7 מיליון שקל בתקופת הדוח.
השורה התחתונה הצד האופטימי הוא המספרים. על פניו, עושה רושם שליברה נמצאת בצמיחה ויש לה את כל הסיבות לדבר במונחים של צמיחה. כך למשל, בפברואר 2021 היא קיבלה את אישור הממונה לשיווק פוליסות ביטוח רכב רכוש למוניות. וזה שווה לא מעט כסף.
כפי שציינו, החברה מחלקת מטבעות ליברה, שלא ברור מה יהיה ערכם בעתיד. לגבי תשואת הדיבידנד, הוחלט בחברה כי חלוקתו תותר רק אם לאחר ביצוע החלוקה לחברה יחס כושר הפירעון יאפשר זאת.
כידוע, חברת ביטוח תהיה רשאית לחלק דיבידנד רק אם לאחר ביצוע החלוקה יש לה יחס כושר פירעון מינימלי. היחס הוא בשיעור של לפחות 100 אחוז, בכפוף ליעד יחס כושר פירעון שקבע דירקטוריון החברה.
לפי דוח יחס כושר פירעון ליום 31 בדצמבר, 2020, המתבסס על תמהיל ההשקעות וההתחייבויות הביטוחיות – לחברה יחס כושר פירעון כלכלי הגבוה מיחס כושר הפירעון הנדרש.
אגב, חישוב ההון הנדרש לכושר פירעון מבוסס על הערכת החשיפה של ההון העצמי הכלכלי לרכיבי סיכון מסוימים. במקרה של ליברה, כך על פי הדוחות, מדובר ברכיבים הבאים: סיכוני ביטוח כללי, סיכוני שוק וסיכוני צד נגדי. כל אלה הם סיכונים שצריך לשים אליהם לב.
עוד נקודת אור: באפריל החלה החברה לשווק ביטוח מקיף לבתי עסק. בהמשך היא אפילו התקשרה עם מספר מבטחי משנה והפיכתה לחברה ציבורית. כל זה, הוסיף לא מעט צבע ללחיים של הדירקטורים. לפחות לחלקם.
ויש צד פחות מעודד ועכשיו, לנתונים קצת פחות מעודדים. ב-19 באפריל 2020 הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה לאישור תובענה ייצוגית. התביעה הוגשה נגד החברה וכנגד חברות ביטוח נוספות. סכום התביעה הכולל מוערך בכ-886 מיליון ש”ח וחלקה של החברה הינו כ-5.2 מיליון שקל.
הטענה: חברות הביטוח ממשיכות לגבות תשלומים מלאים ואינן משיבות כספים למבוטחים, למרות שעקב משבר הקורונה העולמי פחת הסיכון הקשור בביטוחים הרלוונטיים. בדקנו ומצאנו כי דיון מקדמי נקבע ליום 28 בפברואר, 2022.
אבל לא רק זה. בחברה מודעים לעובדה כי נוכח הרפורמות בשוק ההון, הביטוח והחיסכון והשינויים בסביבה הכלכלית, נתוני העבר אינם משקפים בהכרח את התוצאות העתידיות. הם ציינו בדוח יחס כושר פרעון כלכלי שהפיצו למשקיעים: “אין בידי החברה להעריך את השפעת הרפורמות והשינויים הללו באופן אמין”.
עוד צוין, כי התרחישים המשולבים של אירועים עשויים להתממש באופן שונה מהותית מההנחות בחישוב. למודל, במתכונתו הנוכחית, רגישות גבוהה מאוד לשינויים במשתני שוק ואחרים ולפיכך מצב ההון המשתקף ממנו עשוי להיות תנודתי מאוד.
מה תעשה הרגולציה? בחברה ציינו גם כי תחום הביטוח נתון בשנים האחרונות לשינויים תכופים בהסדרים ולהוראות רגולטוריות. לדבריהם, “למעשי החקיקה ולהוראות הרגולציה קיימת השלכה על רווחיות החברה ותזרימי המזומנים שלה וכפועל יוצא על יחס כושר הפירעון הכלכלי”. ימים יגידו עד כמה זה ישפיע על כושר הפירעון הכלכלי שלה.
האם מוכרי המניות חששו ממעשי החקיקה שבדרך? האם הם ידעו משהו שאנחנו לא, או שהמכירה האגרסיבית נעשתה על בסיס ניסיון תמים ומוכר – לממש רווחים? האם אתם לא הייתם מוכרים את המניות אם הייתם מקבלים, כשהחברה עדיין בחיתוליה, פי 10 או פי 15 מההשקעה?
כך או כך, את התוצאות מהתהליך הנוכחי של ליברה נוכל לראות, כנראה, רק בטווח הארוך.
המאמר מבוסס על נתונים גלויים לציבור אשר פרסומים בכלי התקשורת, באתרי אינטרנט ועיתונים כלכליים. המידע המופיע במאמר אינו מכיל את כל המידע הדרוש למשקיע, אין להסתמך עליו לצורך ביצוע עסקה בני”ע / נכס פיננסי. האמור אינו מהווה תחליף לייעוץ פיננסי על-ידי גורם מוסמך.
