מה ההבדל בין דירקטור רגיל לדירקטור חיצוני בחברה, מה האחריות של כל אחד מהם בתוך הדירקטוריון ומה מספר החברים המינימלי? וגם: ההשפעה על ביצועי החברה ומחיר המניות שאתם קונים. הנה כל מה שאתם צריכים לדעת על דירקטוריון
כל חברה צריכה מנהל, כלומר אדם שיקבל החלטות ברמת השוטפת. ברור שפעמים רבות דעה אחת לא מספיקה ולכן חברות הרשומות בפנקס החברות מקימות מועצת מנהלים. המועצה הזאת מכונה דירקטוריון. תפקידיו מפורטים בחוק החברות וכוללים קביעת אסטרטגיה ומדיניות, ופיקוח על פעילות החברה.
בחברות פרטיות וציבוריות משרת דירקטור נחשבת למשרה הכי בכירה. זאת הסיבה שבגללה כל כך קשה להפוך לדירקטור בחברה מובילה במשק. הדבר מצריך יכולות מוכחות, ניסיון, תעוזה, וקשרים בתעשייה הרלוונטית.
אבל מה זה בדיוק דירקטור ומה תפקידו המדויק בתוך המועצה המכונה דירקטוריון? מה ההבדל בין מה שאנו מכנים דירקטור לבין דירקטור חיצוני? מיד תבינו הכל.
מה זה דירקטור ומה התפקיד שלו? חוק החברות, אשר חוקק בשנת 1999 ומסדיר את כלל דיני החברות בישראל, מגדיר מיהו דירקטור כבר בסעיף 1. למעשה, הוא אחד מחברי הדירקטוריון של חברה רשומה בישראל כדין. לפיכך, הדירקטוריון הוא זה שמגדיר וקודם לתפקיד הדירקטור, ולא להיפך.
בחברות ציבוריות ופרטיות, הדירקטור למעשה אמון על קביעת שלל הצעדים של החברה כגוף משפטי עצמאי. יש להבין בהקשר זה כי בחוק הישראלי, כמו בשאר העולם, חברות פרטיות וציבוריות נתפסות בעיני המדינה ובית המשפט כגופים נפרדים ועצמאיים, כאילו היו בני אדם, המתנהלים פרטנית במשק ואל מול המדינה.
הדירקטור הוא זה שלמעשה מכתיב איך החברה מתנהלת מבחינה עסקית, על אף שהוא למעשה אדם פרטי ונפרד ממנה. לכן, אם חברה מסוימת נתבעת בבית המשפט, הדירקטור לא בהכרח קשור ישירות בתביעה או באשמה.
המצב המשפטי הזה מאפשר לחברי הדירקטוריון להפעיל את החברה ללא חשש, שכן הם והחברה אלה גופים נפרדים משפטית. יחד עם זאת, כל דירקטור מודע לעובדה שהמצב המשפטי הזה לא מעניק לו חסינות מלאה בפני החוק במצב בו החברה מסתבכת משפטית.
המצב המשפטי הזה לא מעניק להם חסינות מלאה בפני החוק. חברי דירקטוריון
מי ממנה דירקטור בחברה ציבורית? בחברה ציבורית שהמניות שלה נסחרות בבורסה, הדירקטורים לא ממונים על ידי הדירקטוריון עצמו, אלא על ידי בעלי המניות של החברה, באסיפה הכללית השנתית. באסיפה זו מצביעים על מספר סוגיות הנוגעות לתפקודה ולמהלכיה העסקיים של החברה, כאשר אחת מההצבעות היא בחירתם של חברי הדירקטוריון בחברה כאשר אחד מהם מסיים את תפקידו.
לבעלי המניות הזכות להצביע בהתאם למספר המניות בהן הם מחזיקים, מה שמקנה למי שמחזיק מעל לחצי מכלל המניות את השליטה בפועל בחברה. כדי שדירקטור יבחר על ידי בעלי המניות, ההצבעה בעדו צריכה לעבור ברוב רגיל של למעלה ממחצית מהקולות, אלא אם מצוין אחרת בתקנון החברה.
על פי רוב, מי שקובע למעשה את תוצאות ההצבעות השונות הם בעלי השליטה בפועל בחברה, אשר כאמור מחזיקים ברוב המניות. הם אלו שמתווים את המדיניות הכללית של החברה. בכך, הם גם שולטים במינוי הדירקטורים בהצבעת האסיפה הכללית. בשל העובדה הזאת, רבים מהדירקטורים הממונים במשק הם למעשה מקורבים, בני משפחה וחברים של בעלי השליטה בפועל בחברות.
מצב זה עלול לפגום הן בהגינות והן בתפקוד הכולל של החברה, משום שמקורבים לבעלי השליטה בפועל הם אינם בהכרח בעלי מקצוע מנוסים המסוגלים לבצע את מלאכתם על הצד הטוב ביותר.
חוק החברות שצוין קודם לכן מתמודד עם הסוגיה זו באמצעות הגדרה קבועה של האחריות המוטלת על כתפיהם הרחבות של הדירקטורים, הכוללת את שלל תפקידיהם, כך שלא כל אדם יוכל לכהן כדירקטור בפועל. ובחברות ציבוריות, חובה למנות גם דירקטורים חיצוניים שמיד תבינו מהם.
מהיכן נגזרות סמכויות הדירקטוריון? סמכויות הדירקטוריון נגזרות משני מקורות: חוק החברות התשנ”ט-1999 ותקנון החברה. הסמכויות בתקנון כפופות לכך שהדברים בו לא סותרים את הסמכויות שיש בחוק.
למה צריך דירקטור? החשיבות של הדירקטור והדירקטוריון בו הוא יושב נוגעת לפיכך לארבע סוגיות מרכזיות: פיקוח ומינוי של המנכ”ל, התוויית המדיניות העסקית של החברה, הגדרת התוכנית הפיננסית והתקציבית של החברה, וכן יצירת קשרים עסקיים במטרה להשיג אפשרויות מימון או לקוחות ושיתופי פעולה לחברה עם עסקים נוספים.
מיזוג חברות למשל היא סוגיה מהותית ביותר, שלא נוגעת בהכרח לתפקודו של המנכ”ל ומטופלת על ידי הדירקטוריון באופן ישיר.
בחברות ציבוריות, הדירקטור חשוב ביותר בכל הנוגע להנפקת ניירות ערך ולקשרים עם בעלי המניות. ו הוא למעשה הקשר הישיר והייצוגי בין המשקיעים בחברה לבין החברה עצמה.
מה זה דירקטור חיצוני? דירקטור חיצוני הוא דירקטור בלתי תלוי, אשר אי תלותו מעוגנת בהגבלות על פיטוריו. בניגוד לדירקטור רגיל, כהונתו יכולה להסתיים אך ורק בשל עילות הקבועות בחוק. דירקטור חיצוני מקבל את המינוי על ידי האספה הכללית ברוב של שליש מקרב בעלי מניות שאינם בעלי השליטה בחברה. תקופת כהונתו מוגדרת לשלוש שנים, אבל אפשר להאריך אותה פעמיים בשלוש שנים נוספות.
כהונה של דירקטורים חיצוניים בעלי כישורים רלוונטיים – בין אם בעלי מומחיות כללית כמו משפטנים, רואי חשבון וכדומה, אנשי
הוספתו של גורם לא תלוי לדירקטוריון הופכת את אותו הגורם לסוג של שומר סף שמוסיף נדבך חשוב בהגנה כנגד שחיתות ועסקאות עם בעלי עניין או בעלי שליטה – זאת, בין היתר, בהיות הדירקטורים החיצוניים חלק מוועדת הביקורת בחברה.
האם יש סייגים למינוי דירקטור חיצוני? יחד עם זאת, למינוי כזה יש סייגים. למשל, דירקטור חיצוני לא יכול להיות בעל קרבה משפחתית או אחרת לאנשים בתוך החברה. על פי דיני התאגידים בישראל – דירקטור חיצוני הוא חבר דירקטוריון שאין לו זיקה כלכלית לחברה בה הוא מכהן או לתאגיד קשור לה, ואין לו קשר מהותי להנהלה העסקית שלה או של תאגיד קשור לה.
הלכה למעשה, המינוי והכהונה של דירקטור מסוג זה, המהווה גורם עצמאי ואובייקטיבי, נועדו לפתור חלק מבעיות הנציג וא-סמיטריות המידע שעלולות להיווצר בדירקטוריון. אדם אובייקטיבי, שאינו תלוי בבעלי מניות השליטה, נועד גם להגן על בעלי מניות המיעוט.
הכשירות למינוי תהיה למי שהוא בעל כשירות מקצועית מספקת או בעל מומחיות הקשורה לתחום בו החברה עוסקת, ובלבד שלפחות לאחד מהדירקטורים החיצוניים תהיה מומחיות פיננסית.
כמה חברים יש בדירקטוריון ומה תפקיד היו”ר? בחברה פרטית, הדירקטוריון יכול להיות מורכב מאדם אחד שיכול לכהן במקביל כמנכ”ל החברה.
בחברה ציבורית, לעומת זאת, הדירקטוריון מחויב לקבוע מספר מינימום של דירקטורים. מספר הדירקטורים נגזר מסוג החברה (פרטית או ציבורית), המורכבות של הפעילות שלה והגודל שלה (חברה שמכניסה מאות אלפי שקלים לא צריכה הרכב דירקטוריון כמו חברה שמכניסה מאות מיליוני שקלים).
בכל מקרה מספר החברים בו לא ירד מארבעה דירקטורים בהם גם דירקטורים חיצוניים.
מה השפעת הדירקטוריון על ביצועי החברה? הדירקטוריון מתווה את מדיניות החברה ומפקח על המנכ”ל. ולמעשה, ככה הוא קובע את העתיד שלה.
כמו כן, הוא אמון על המצב הכספי שלה, המבנה הארגוני, הנפקות של מניות או אג”ח לציבור, חלוקת דיבידנד ועוד.
האם ניתן לתבוע דירקטור? במצבים מסוימים ניתן לתבוע, להאשים ולהעניש דירקטורים – אם הוכח בבית המשפט שפעלו שלא כדין במסגרת תפקידם. סוגיה זו נועדה לוודא שהדירקטורים מודעים להשלכות של החלטותיהם, מה שיבטיח את המקצועיות והיושרה שלהם.
כל דירקטור מחויב לחברה, על פי חוק החברות, בשתי חובות מרכזיות: חובת האמונים וחובת הזהירות. בהתאם לחובת האמון, כל דירקטור מחויב לפעול תמיד לטובתה של החברה במסגרת תפקידו ולעולם לא לנצל לרעה את המידע הפנימי שלו כנגדה.
במצב בו דירקטור שובר את חובת האמונים כלפי החברה, הוא חשוף למרותו של בית המשפט. הוא אף עלול להיתבע על ידי החברה עצמה. חובה זו מצוינת בחוק החברות שהוזכר בסעיף 254.
לפיכך, על הדירקטור להימנע בכל מצב מניגוד עניינים בין האינטרסים האישיים שלו לאלה של החברה בה הוא מכהן. הוא אמון על סודיות בכל הקשור למידע הפנים של החברה ולאסטרטגיות העסקיות שלה, וזאת בכדי שלא ינצל את המידע לטובתם של המתחרים על מנת לגרוף רווח אישי.
חובת הזהירות החובה השנייה של הדירקטור כלפי החברה, חובת הזהירות, מעוגנת גם היא בסעיף 253 של חוק החברות. לפי חובת הזהירות, כל דירקטור מחויב לנהוג באופן סביר בקביעתו את צעדיה העסקיים של החברה, כך שלא יפגע בחברה, וזאת בהתאם לנסיבות ולגופה של כל החלטה עסקית בנפרד.
שתי החובות הללו נועדו למעשה להגביל את הדירקטור ולוודא שהוא תמיד יפעל לטובתה של החברה שלה במסגרת תפקידו, והן חלות על דירקטורים בחברות ציבוריות ופרטיות כאחד. לכן, על אף היוקרה הרבה שמיוחסת לתפקיד הדירקטור, עבודתו לא תמיד פשוטה ודורשת מקצועיות ויושרה על הצד הטוב ביותר.
התפקיד בחברה פרטית בחברה פרטית, אשר ניירות הערך שלה אינן נסחרות בבורסה, הדירקטור אמון על ההחלטות העסקיות החשובות ביותר של החברה. הדירקטורים מתווים את המדיניות הכללית של החברה ומאשרים אסטרטגיות וטקטיקות עסקיות, תלוי בחברה עצמה ובענף הפעילות שלה.
בין היתר, הדירקטורים אחראיים על מינוי המנכ”ל של החברה, פיקוח והערכה של תפקוד המנכ”ל, קביעת תוואי הפעילות של החברה, אישור מהלכי מיזוג של החברה עם חברה אחרת, וכן מציאת דרכי מימון כאלו ואחרות לחברה.
בנוסף, הדירקטורים אמונים על גיבוש התוכנית הפיננסית הכללית של החברה, הכוללת בין היתר הגדרה של מסגרת האשראי, משמע, עד כמה יכולה החברה להוציא כספים בכל תקופה.
הם עובדים במשותף במסגרת הדירקטוריון, כאשר כל החלטה עוברת על פי רוב בהצבעה המצריכה את רוב רגיל בכדי לבצעה. הדירקטוריון למעשה מפקח על התנהלותה התקינה של החברה וחבריו דואגים גם ליצירת קשרים רלוונטיים עם הדרגים הגבוהים בגופים החשובים לחברה.
לסיכום על אף שתפקיד הדירקטור נחשב כבכיר ביותר ומקנה למחזיקים בו משכורות נאות ותנאים מפתים, יש לזכור שהדירקטור נתון להרבה ביקורת מתוך ומבחוץ לחברה.
בחברות ציבוריות, הדירקטור חייב דין וחשבון מעל לכל לבעלי המניות, היכולים להדיח אותו במידה ולא יתפקד כראוי בעיניהם. המצב דומה בחברות פרטיות, בהן הדירקטור נתון למרותם של בעלי העסק הממנים אותו ויכולים לפטר אותו במידת הצורך.
חשוב להבין עם כן שמבחינה מנהלית, הדירקטור נבדל מתפקיד המנכ”ל ומתעסק בנושאים שנחשבים כלליים יותר, כמו יצירת קשרים עבור העסק.
המנכ”ל, מנגד, עסוק בהתנהלות העסק ביום יום ובביצוע המדיניות שהוכתבה לו על ידי הדירקטוריון. לפיכך, כפי שלדירקטור הסמכות לקבוע בעניינים המהותיים ביותר, כך גם האחריות העליונה מוטלת על כתפיו בכל הנגוע לתפקודה היעיל, החוקי והשקוף של החברה, כך שהוא אינו חף מביקורת.
המאמר מבוסס על נתונים גלויים לציבור אשר פרסומים בכלי התקשורת, באתרי אינטרנט ועיתונים כלכליים. המידע המופיע במאמר אינו מכיל את כל המידע הדרוש למשקיע, אין להסתמך עליו לצורך ביצוע עסקה בני”ע / נכס פיננסי. האמור אינו מהווה תחליף לייעוץ פיננסי על-ידי גורם מוסמך.
