המצב בישראל כשמדברים על המצב בישראל, צריך להגדיר תקופת זמן. הסיפור של האינפלציה בארץ הוא תנודתי כל כך, עד שצריך לפלח אותה מבחינת השנים ולהסביר מה קרה בכל תקופה, שגרם לעלייה או לירידה בערך הכסף. כי כל אלה, הובילו ל שיעור היסטורי בישראל.
בשנות ה-80, למשל, הגיעה ישראל לשיא חדש מבחינת האינפלציה. היא הגיעה, אתם קוראים נכון, לכ-445 אחוז באותה שנה. המשמעות היא פשוטה, כל מוצר שרציתם לקנות אז – מחירו עלה בממוצע פי ארבעה וחצי. השיא אירע בשנים 1984-1985, כששיאה הגיע ליותר מ-27 אחוז בחודש אחד.
עד כדי כך סבלה ישראל ממשבר אינפלציוני, שהממשלה הייתה חייבת להעביר תקציב במונחי דולר. התנודות הרבות גרמו לממשלה להבין שלא ניתן יהיה לחזות מה יקרה לערך המטבע באותה שנה. לכן, לא היה אפשר לחשב את התקציב. לקראת סוף 1985 נכנסה ישראל לתכנית ייצוב. משנת 1999 האינפלציה אינה מזנקת ביותר מ-4 אחוז לשנה.
איך הצליחו לייצב את האינפלציה? אז מה כללה תכנית הייצוב, אתם שואלים? ובכן, בתקופה זו הוצא צו חירום להקפאת המחירים בישראל, חל איסור על החזקת מט”ח, שער הדולר הוקפא והממשלה החליטה לצמצם בהוצאות. זו לא נעצרה כמובן, אבל נבלמה לאזור של 10-15 אחוז בשנה.
העובדה שהממשלה החליטה להפסיק סבסוד מוצרים אמנם עוררה מחאה, אך בהמשך הועילה. המחירים החלו לרדת בהדרגה. החל מ-1989 האינפלציה החלה להתייצב וכעבור עשור ועד ימינו, היא נותרה יציבה.
כיום, נהוג לומר כי זו השנתית נעה סביב 1-3 אחוז לשנה בממוצע. בנק ישראל מנהל מדיניות מוניטרית שמותירה אותה בשיעור דומה מדי שנה ואף בשיעורים פחותים יותר מהיעד הזה.
מה קורה בעולם? את האירועים המרכזיים בנושא האינפלציה העולמית נהוג לחלק לשתי תקופות. עד המאה ה-20 נרשמו זינוקים מרשימים. ברומא העתיקה החל משנת 150, בארצות הברית של שנות השלושים ועד סוף שנות השבעים, במאה ה-16 בספרד ובארה”ב בזמן מלחמת האזרחים ומלחמת העצמאות. היו עוד כאלה, אבל בשנים האחרונות האירועים פחתו.
בין היתר, החלו מספר תופעות של היפר-אינפלציה. סין סבלה ממנה במהלך מלחמת האזרחים, גרמניה סבלה מאינפלציה מוגברת לאחר מלחה”ע הראשונה. האינפלציה ברוסיה דהרה אחרי שברה”מ התפרקה. כל אלה חזו תופעות דומות לישראל של שנות ה-70 וה-80.
האינפלציה הכי מדוברת בעולם התרחשה בשנת 2007 בזימבבואה. המדינה הגיעה לשיעור של יותר מ-11,000,000 אחוז (!). הממשלה המקומית החליטה להדפיס שטרות עם הרבה מאוד אפסים, עד 100 טריליון של המטבע המקומי. מאוחר יותר, היא צלחה את המשבר.
אינפלציה 2020 ואינפלציה 2021 בישראל מדד המחירים לצרכן, שמשקף למעשה את רמת האינפלציה, ירד בשנת 2020 ב-0.7%, זאת לעומת אינפלציה של 0.6% בלבד בשנת 2019. שנת 2020 הייתה שנת הקורונה והדבר השפיע מאוד גם על רמת המחירים.
השינויים הגדולים ביותר בשנה זו נרשמו במחירי הפירות והירקות שעלו בכ-4.4 אחוז ומחירי ההלבשה וההנעלה שירדו בשיעור של 5.7 אחוז. בשנת 2021 עלה מדד המחירים וזו נקבעה על 2.8%.
התחזית בישראל ובארה”ב בחודש נובמבר 2021 העריכו במשרד האוצר את תחזית האינפלציה ל-2022: 2.1 אחוז. ההערכה, כך על פי נגיד בנק ישראל אמיר ירון, הייתה שהיא תעלה בחודשים הראשונים של 2022. זהו עדיין שיעור נמוך ביחס ל-2021 – אולם עדיין מדובר בעליית מחירים.
מאז אמצע שנות ה-80, שיעורה השנתי בארצות הברית נע בין 0 אחוז, ולעתים היה גם שלילי (דפלציה), לבין 6 אחוז. שנת הקורונה הובילה לעליית מחירים ובנובמבר 2021 התפרסם כי שיעור האינפלציה היה הגבוה ביותר מאז שנת 1982 – שנת משבר זכורה במדינה. הוא עלה בחודש אחד בשיעור של 6.8%.
אז מה צופים הכלכלנים לשנת 2022? ובכן, רובם צופים עליה בתוצר והקלה בשיעורים מסוימים באינפלציה, אולם עדיין לא ירידות דרמטיות. חשוב לציין כי רוב התחזיות ניתנו לפני התפרצות נגיף האומיקרון ולכן ההנחה היא שהן יעודכנו רק לאחר שיתברר לאן נושבת הרוח.
ההשפעה על שווקי המניות רבים שואלים כיצד היא משפיעה על שוק ההון והאם כדאי להשקיע כשעליית המחירים מורגשת היטב בשוק.
אם נקצין, אז תקופה כזו יכולה לשבש לכם את תיק המניות ואולי גם לגרום לו נזק אדיר. אבל מצד שני, רבים מניחים כי המניות יכולה לעמוד בפני משבר של עליית מחירים קיצונית. רוצים דוגמא? גרמניה של שנות העשרים, שסבלה מהיפר אינפלציה, ראתה מהצד איך שוק המניות מטפס והמניות הכפילו את עצמן.
מצד שני, העולם כיום אינו סובל מהיפר אינפלציה כמו בדוגמא הזאת ועדיין, האינפלציה רושמת שיאים חדשים בארה”ב וגם בבריטניה.
אז למה להאמין? ובכן, כלכלנים רבים מאמינים שמניות עשויות לספק גידור מאינפלציה, אבל נכסים סולידיים כמו אג”ח עשויים לסבול ממנה. מחקר רחב היקף שנעשה בבריטניה לא הוכיח קשר מובהק בין תנודות המניות אליה.
אם ניקח את שוק המניות בלונדון מאז תחילת המאה ה-19, נמצא שהמדד עלה מעל האינפלציה הממוצעת במחצית מהשנים. יחד עם זאת, אם מנטרלים את השפעת הדיבידנד, המדד עלה פחות ממנה והמניות מפגרות אחרי הקצב שלה בחלק מהתקופות.
אם לוקחים את העלייה הממוצעת בשיעור המניות במאה שעברה, כ-7 אחוז לשנה, מוצאים כי במקביל רמת האינפלציה נמוכה יותר. בקיצור, אם תרצה לקבל נתונים, נראה כי הם תלויי תקופה. לא ניתן למצוא קורלציה מובהקת בכל שנה, ביחס אינפלציה-מניות. בניגוד לסברה כי אין השפעה, אנשים רבים נטים “לברוח” משוק המניות כשהם מרגישים חוסר יציבות.
המחקרים קובעים את היחס הכלכלן הבריטי הנודע ג’רמי לנג חושב שהוא מצא את הפתרון. הראשון: האינפלציה, לטענתו, פוגעת בשוק רק כשהיא עולה על 4% או כשהיא במגמת האצה. הוא מייחס לה חשיבות, אבל רק בזמנים בהם היא נעה בשיעור קיצוני.