מה זה תפוקה שולית פוחתת ולמה היא מונח חשוב בעיקר למפעלים ולעסקים רבים בעולם? הנה אחד הנושאים שעשויים לעזור לכם לייעל ולמקסם את החברה שלכם
אם אתם סטודנטים לכלכלה או בוגרים קורס לשוק ההון, סביר להניח שנתקלתם במושג תפוקה שולית פוחתת. המושג הזה מוכר משום שעושים בו שימוש לא רק בקורס למאקרו כלכלה, אלא גם כביטוי עבור עולם העבודה והעסקים.
מה בדיוק הוא אומר והאם יש הבדל בינו לבין המונח תועלת שולית פוחתת? הנה התשובות.
מה זה תפוקה שולית פוחתת?
אז ראשית, תועלת שולית פוחתת ותפוקה שולית פוחתת מכוונים לאותו מושג בדיוק. הכוונה היא לכך שככל שיש בשוק יותר ממוצר מסוים, כך השווי שלו פוחת. המונח קובע שכאשר מגדילים תשומה (גודל השימוש במשאבים) בתהליך של הייצור ושאר התשומות יישארו קבועות, כל יחידה נוספת שמיוצרת מעבר לכך תייצר פחות תפוקה.
הדבר בא לידי ביטוי בעולם העבודה. נניח שתעסיקו 100 פועלים לחרישת שדה מסוים. בהנחה שמדובר במספר המדויק שנדרש על מנת לחרוש את השדה בתוך זמן מסוים שהגדרתם מראש (נניח, חודש ימים), התוצאה היא פשוטה: ככל שתוסיפו פועלים, התפוקה של כל אחד מהם תרד.
אם תעסיקו 1,000 פועלים במקביל, לא בטוח שתקבלו תוצר מוגמר טוב יותר. בשני המקרים השדה יהיה מוכן תוך הזמן שהקצבתם, רק שבמקרה השני, העלויות עבור העסקתם של הפועלים יהיו גבוהות פי כמה.
דוגמא נוספת: נניח שבקרקע מסוימת החלטתם לשתול זרעים מזן מסוים שיניבו 2 טון של יבול. 2 קילוגרם של זרעים יכולים למלא את המכסה הזאת, אולם כל קילוגרם נוסף יפיק לכם פחות יבול על אותה קרקע (זאת בהנחה שמדובר באותה עונה, ללא שינוי של אחד המרכיבים מלבד כמות הזרעים). אם תוסיפו עוד קילוגרם, ייתכן והוא יניב אף פחות מהקודם.
תפוקה שולית פוחתת היא מונח שגור בקרב מפעלים וחוות חקלאיות. בעולם הכלכלה, היא מכונה גם “חוק התפוקה השולית הפוחתת”.
למה עוד משמשת תפוקה שולית פוחתת?
התיאוריה של תפוקה שולית פוחתת קיימת גם לקביעת תוספת גורמי הייצור. כך מחליטים במפעלים מסוימים כמה מכונות להוסיף לייצור. למה? משום שבשלב כלשהו, לא משנה כמה מכונות תוסיפו לייצור, התפוקה מכל אחת תקטן. אף מפעל לא היה רוצה לשלם עוד מיליוני שקלים עבור גורמי ייצור שאין בהם ערך.
כנ”ל לגבי מבנים. לעתים אין צורך שמפעל קטן יחזיק נכסים רבים. כלומר, נניח שמפעל מסוים זקוק, לצורך יעילות מקסימלית, שני מבנים לייצור. במידה והוא יחזיק בארבעה מבנים, לא יהיה לו מה לעשות איתם משום שהוא הגיע לרמת ייצור מקסימלית.
ברגע שיוסיף עוד מבנים, מכונות ועובדים, הוא ישלם יותר כסף על גורמי הייצור אך התפוקה מכל אחד מהם תקטן. תפוקה שולית פוחתת – פירושה עליה בהוצאות גורמי הייצור.
הנה דוגמה פשוטה יותר. נניח שפתחתם סנדלריה המתמחה בתיקון נעליים. המספר הממוצע של נעליים לתיקון ביום היה עשרה זוגות. כיום, מספיקים 2 פועלים כדי לתקן לפחות עשרה זוגות נעליים בשעות העבודה של המפעל ולכן גם אם תוסיפו עוד פועל, לא יהיה לו ערך.
אחרי שהבנתם מהי תפוקה שולית פוחתת, אתם מבינים למה צריך לסיים את המאמר הזה כאן. רוצים לקרוא על עוד מונחים מעולם הכלכלה? כדאי לכם להיכנס למדריך הזה.
המאמר מבוסס על נתונים גלויים לציבור אשר פרסומים בכלי התקשורת, באתרי אינטרנט ועיתונים כלכליים. המידע המופיע במאמר אינו מכיל את כל המידע הדרוש למשקיע, אין להסתמך עליו לצורך ביצוע עסקה בני”ע / נכס פיננסי. האמור אינו מהווה תחליף לייעוץ פיננסי על-ידי גורם מוסמך.
