מהי תיאוריית גלי אליוט, איך מזהים מגמות בשוק המניות ומה חושבים המתנגדים לשיטה לעומת מיליוני התומכים בה? הנה כל מה שאתם צריכים לדעת על תאוריית הגלים של אליוט
ראלף נלסון אליוט, שהיה רואה חשבון במקצועו סבר כי למחירים בשווקים הפיננסים דפוסים ארוכי טווח הקשורים לשינויים מתמשכים ברגש ובפסיכולוגיה של המשקיעים.
ככה, פותחה תאוריית (תורת) הגלים של אליוט, הנחשבת כיום לסוג של ניתוח טכני ומשמשת סוחרים לחזות מגמות בשוק ההון.
התאוריה יכולה להצטייר כמאוד מורכבת. אבל, ברגע שיפול לכם האסימון – תבינו שמאוד קל להשתמש בה וליישם אותה במסחר בשוק ההון.
אז מה זה בכלל תיאוריית גלי אליוט?
תאוריית גלי אליוט מזהה “גלי דחף” וסוברת כי הפסיכולוגיה של המשקיעים נעה כמו מטוטלת, בין אופטימיות לפסימיות.
התנועות שהמשקיעים יוצרים כתוצאה מהפעילות שלהם בשווקים הן למעשה תבניות, או גלים, שמשתקפים בתנועות המחירים, שכל קבוצה של גלים משתקפת בתוך מערך גלים גדול יותר.
אחד הגילויים הבולטים שלו הוא שהתנודות בפסיכולוגיה ההמונית תמיד הופיעו כדפוסים חוזרים, מעין “גלים”, בשוק הפיננסי.
לכן, הוא יצר את תאוריית הגלים הזאת, מפני שהוא גילה שתנודות בפסיכולוגיה המונית תמיד הופיעו באותם דפוסים פרקטלים חוזרים. כלומר – המגמה תמיד חוזרת על עצמה.
כאמור, המודל מראה שמחירי שוק נעים במספר גלים, שלושה עד חמישה.
ככל שהם מתפתחים, תבניות המחיר גדלות אחת בתוך השנייה.
נקודות חשובות על גלי אליוט
גלי מוטיב וגלים מתקנים
בתאוריה של אליוט יש שני סוגים של גלים; גלי מוטיב וגלים מתקנים.
גלי המוטיב הם גלים שתמיד הולכים “עם הזרם” של השוק, והגלים המתקנים נעים בניגוד אליו.
לצורך העניין, כאשר השוק נמצא בעליות, “גלי המוטיב” יסמנו עליה וה”גלים המתקנים” יעשו מעין “תיקון” של השוק ויסמנו ירידה.
כלומר, כאשר אנחנו נמצאים בשוק עולה, שורי, שלושת גלי המוטיב מדווחים למעשה על עלייה של השוק. כאשר אנחנו נמצאים בשוק יורד, כלומר דובי, המבנה יהיה הפוך. גלי המוטיב יהפכו לגלים “יורדים”, וגלי התיקון “יתקנו” כלפי מעלה.
דמיינו לכם את המראה של הגרף (או הסתכלו עליו כאן במאמר). הגל ה-1, ה-3 וה-5 הם גלי מוטיב, שכל אחד מהם מתחלק לחמישה גלים. הגל ה-2 וה-4 הם גלים מתקנים.
הגרף נראה כך: גלי המוטיב והמתקנים יהיו גדולים מאוד, מתחתיו גלים קטנים יותר שמבטאים עליות וירידות בתוך השוק העולה (ברור כי העליות יהיו גדולות מהירידות בשוק כזה) ולהפך בשוק היורד.
אז כמו שהסברנו, שלושה גלים הם “גלי מוטיב” וכל אחד מתחלק לחמישה גלים. שני הגלים האחרים, ה”מתקנים”, מתחלקים לשלושה גלים אחרים.
מתחת לשני סוגי הגלים הללו, כלומר הגלים המרכזיים וקטנים יותר, ישנם גלים זעירים מאוד, שמתחלקים באותו קנה מידה מתחת לגלים הקטנים.
זכרו – כשהשוק עולה הגלים הגדולים מטפסים, כשהשוק יורד – הגלים הגדולים צונחים.
דאו, מכירים?
התיאוריה הזאת דומה במידה מסוימת לתיאוריית הדאו – למי שלא מכיר, התאוריה שנקראת על שמו של דאו ג’ונס (כן, כמו המדד), המתבססת על יחס בין התנועה של המדדים דאו ג’ונס לעומת מדד התחבורה של אותו מדד.
לפי התאורה של דאו, אם המדדים הללו עולים יחד לרמת שיא או יורדים מתחת לרמת השפל, שוק המניות כולו ימשיך באותו כיוון.
כך זה בדיוק עם הגלים. גם אליוט מכיר בכך שמחירי המניה נעים בגלים. הוא הכיר באופי ה”פרקטלי” של השווקים – מבנים מתמטיים, שבקנה מידה קטן יותר ויותר חוזרים על עצמם בצורה אינסופית.
אם נדע לחקות את התיאוריה שלו בשוק ולפעול לפיה, כעיקרון – יש אפשרות לייצר רווחים נאים.
התיאוריה הזאת סוברת שדפוסי מחירי מדדי המניות בנויים באותו אופן. לכן, הוא החל לבחון כיצד ניתן להשתמש בדפוסים החוזרים הללו כאינדיקטורים למהלכי שוק עתידיים. בקיצור, לנסות לייצר מזה המון כסף.
על מה מבוססת תאוריית גלי אליוט
במסגרת המחקר שלו, אליוט בדק מספר תחזיות בבורסה שמבוססות על מאפיינים אמינים שגילה בדפוסי הגל.
מה שמכונה “גל דחף”, לפיו השוק נע בכיוון של המגמה השולטת, מכיל חמישה גלים. גל מתקן (שלושה גלים) נע בכיוון ההפוך למגמה העיקרית והשולטת בשוק.
יחד עם זאת, בתוך כל אחד מהגלים אפשר למצוא חמישה גלים אחרים, קטנים יותר.
התבנית הבאה הזו חוזרת על עצמה עד אינסוף בקנה מידה קטן.
אליוט אמנם חשף את המבנה הפרקטלי בשווקים הפיננסיים של שנות השלושים, אך רק עשרות שנים לאחר מכן המדענים זיהו את אותה מגמה והוכיחו אותה מתמטית.
בשווקים הפיננסיים, ידוע כי “מה שעולה, חייב לרדת”, זאת משום שתנועת מחירים כלפי מעלה או מטה תמיד מלווה בתנועה הפוכה. המגמות, אם כך, מראות את הכיוון העיקרי של המחירים. התיקונים, כפי שהבנתם, נעים נגד המגמה.
תאוריית גלי אליוט מסווגת את מחזורי הגלים מהארוך הקצר, כך:
1) מחזור סופר ארוך שמתרחש בין מספר עשורים למאות שנים.
2) סופר מחזור – מתרחש בין מספר שנים ועד מספר עשורים.
3) מחזור רגיל המתרחש בין שנה ועד מספר שנים.
4) המחזור הראשוני המתרחש בין חודשים אחדים ועד מספר שנים.
5) מחזור ביניים המתרחש בין מספר שבועות ועד חודשים.
6) המחזור המינורי שמתרחש מספר שבועות.
7) מחזור קטן שנמשך מספר ימים.
8) המחזור הזעיר המתרחש מספר שעות.
9) מחזור סופר זעיר המתרחש מספר דקות.
כעת נעשה הבחנה בין תבנית 5 הגלים לתבנית 3 הגלים
תבנית 5 הגלים, הדומיננטית:
הגל הראשון הוא גל שקשה לזהות. בדרך כלל, החדשות יהיו שליליות, מנתחי השוק יורידו את תחזית ההכנסות, הכלכלה נראית חלשה והשוק דובי. בגל הזה מחזורי המסחר אמורים לעלות עם עליית המחירים, אבל לא כאלה שיעוררו את תשומת הלב של מנתחים טכניים.
גל שני מתקן את הגל הראשון. החדשות עדיין שליליות, מחירי המניות יוצרים תחושה “דובית” אבל אפשר לזהות גם סימנים חיוביים: נפח המסחר יהיה נמוך יותר, המחירים לא אמורים להשתנות בקיצוניות והם נכנסים לתבנית של שלושה גלים.
הגל השלישי הוא הארוך והחזק ביותר (אם כי יש הטוענים שהגל החמישי הוא הגדול ביותר). במקרה הזה, החדשות חיוביות והמנתחים מעלים את תחזית הרווח. מי שימתין לנסיגה יאחר את הרכבת. כשגל 3 מתחיל, החדשות דוביות והשחקנים עדיין שליליים אבל במחצית הגל, הציבור יצטרף למגמה החיובית.
גל רביעי הוא גם גל מתקן. הנפח יהיה פחות גדול מגל 3.
הגל החמישי הוא האחרון בכיוון של המגמה הדומיננטית. החדשות כאן חיוביות, המשקיעים נכנסים לשוק לפני ההגעה לשיא והנפח נמוך יותר מאשר בגל 3.
תבנית 3 הגלים, המתקנת:
הגל הראשון מייצר תיקונים באופן שעדיין קשה לזהות. החדשות עדיין חיוביות, המנתחים רואים את הירידה כמו תיקון, נפח הפעילות יהיה גדול יותר והתנודתיות בשוק האופציות תורגש.
בגל השני המחירים מתהפכים ועולים והמנתחים הטכניים מזהים את הפסגה. הנפח יהיה נמוך מנפח המסחר בגל הראשון. הנתונים היבשים לא משתפרים, ועדיין – הם לא הפכו להיות שליליים.
הגל האחרון קובע כי המחירים נעים באופן אימפולסיבי בחמישה גלים. הנפח עולה, הגל הזה ארוך יותר בדרך כלל מהגל הראשון.
איך משתמשים בתאוריית גלי אליוט במסחר?
אז איך להשתמש בתיאוריה הזאת במסגרת מסחר בבורסה?
סוחר עשוי לזהות “גל דחף”, כלומר עלייה במגמה כלפי מעלה, לקנות ואז למכור בהתאם, כשהתבנית משלימה חמישה גלים והמדיניות עומדת להתהפך.
לא פלא שהתיאוריה הזאת צברה כל כך הרבה פופולריות בשנות השבעים. בספרו האגדי, אליוט חזה יחד עם חבריו את שוק השוורים של שנות השמונים. רגע לפני ההתרסקות ב-1987, הוא המליץ גם למכור.
סוחרים שמתרגלים את השיטה הזאת, מסבירים כי החיזוי לא תמיד פשוט.
כמו בכל שיטה אחרת, לאליוט יש תומכים ומתנגדים רבים, שטוענים שלא ניתן לחזות כל אחד מהגלים באופן מדויק.
אלה שתומכים, תמיד יכולים לטעון שהתרשימים לא נקראו באופן מדויק, כלומר – לא הצליחו לחזות בדיוק כמה זמן לוקח לכל גל להשלים את מה שעליו מבוססת התיאוריה. התומכים, כמובן, מגנים עליה בצורה נחרצת.
ומה אתם חושבים?
המאמר מבוסס על נתונים גלויים לציבור אשר פרסומים בכלי התקשורת, באתרי אינטרנט ועיתונים כלכליים. המידע המופיע במאמר אינו מכיל את כל המידע הדרוש למשקיע, אין להסתמך עליו לצורך ביצוע עסקה בני”ע / נכס פיננסי. האמור אינו מהווה תחליף לייעוץ פיננסי על-ידי גורם מוסמך.
כנראה שיעניין אותך גם
