צמיחה כלכלית היא אחד המושגים המרכזיים בעולם הכלכלה. כאשר מתפרסמים נתוני הצמיחה של ישראל, ארצות הברית או מדינה אחרת, הכוונה בדרך כלל לשינוי בהיקף הפעילות הכלכלית ביחס לתקופה קודמת.

אבל מה בדיוק צומח? איך מודדים את השינוי, מה ההבדל בין צמיחה נומינלית לריאלית, והאם כל צמיחה באמת משפרת את רמת החיים?

מה זה צמיחה כלכלית?

צמיחה כלכלית היא עלייה בהיקף המוצרים והשירותים שמשק מסוים מייצר לאורך זמן.

ברוב המקרים מודדים אותה באמצעות השינוי בתוצר המקומי הגולמי (תמ״ג או GDP), לאחר שמנטרלים את השפעת השינויים במחירים.

לדוגמה, אם המשק ייצר בשנה מסוימת יותר שירותי בריאות, תוכנה, מזון, תחבורה ומוצרים אחרים מאשר בשנה הקודמת, ניתן לומר שהפעילות הכלכלית התרחבה.

לעומת זאת, אם ערך התוצר עלה רק בגלל שהמחירים התייקרו, לא בהכרח התרחשה צמיחה אמיתית בכמות המוצרים והשירותים שיוצרו. לכן, כשמדברים על צמיחה כלכלית, מתייחסים בדרך כלל לתמ״ג ריאלי, כלומר תמ״ג שמותאם לאינפלציה.

תוצר מקומי גולמי בקצרה

תוצר מקומי גולמי הוא הערך הכולל של המוצרים והשירותים הסופיים שיוצרו בתוך גבולות המדינה בתקופה מסוימת.

המילה “סופיים” חשובה, משום שהחישוב נועד למנוע ספירה כפולה. לדוגמה, לא סופרים בנפרד את שווי הקמח ואת מלוא שווי הלחם שמיוצר ממנו, אלא את הערך שנוסף בכל שלב בתהליך הייצור.

ניתן לחשב את התמ״ג מכמה כיוונים. אחת השיטות המוכרות היא חיבור ההוצאות במשק:

תמ״ג = צריכה פרטית + השקעות + הוצאות הממשלה + יצוא פחות יבוא

היבוא מופחת משום שהוא נכלל בצריכה או בהשקעות, אבל לא יוצר בתוך המדינה.

מה ההבדל בין תמ״ג נומינלי לתמ״ג ריאלי?

תמ״ג נומינלי

תמ״ג נומינלי מודד את ערך הייצור לפי המחירים שהיו נהוגים באותה תקופה.

אם מחירי המוצרים והשירותים עלו, התמ״ג הנומינלי יכול לגדול גם בלי שהמשק ייצר כמות גדולה יותר.

תמ״ג ריאלי

תמ״ג ריאלי מנטרל את השפעת שינויי המחירים ומתמקד בשינוי בכמות הייצור.

לכן, כאשר רוצים לבדוק אם הכלכלה באמת צמחה, משתמשים בדרך כלל בשיעור השינוי בתמ״ג הריאלי.

לדוגמה, אם התמ״ג הנומינלי עלה ב-6% והמחירים עלו בקירוב ב-3%, הצמיחה הריאלית תהיה נמוכה יותר מהצמיחה הנומינלית. החישוב הרשמי מורכב יותר, אבל העיקרון הוא להפריד בין עלייה בכמות המיוצרת לבין עלייה במחירים.

איך מחשבים צמיחה כלכלית?

שיעור הצמיחה מחושב באמצעות השוואה בין התמ״ג הריאלי בתקופה מסוימת לבין התמ״ג הריאלי בתקופה קודמת.

לדוגמה, אם התמ״ג הריאלי עמד בשנה אחת על 2 טריליון שקל ובשנה שלאחר מכן על 2.06 טריליון שקל, המשק צמח בשיעור של 3%.

אפשר למדוד צמיחה בכמה דרכים:

• בהשוואה לשנה הקודמת.
• בהשוואה לרבעון הקודם.
• בהשוואה לרבעון המקביל בשנה הקודמת.
• בקצב רבעוני המתורגם לקצב שנתי.
  
  

כאשר בוחנים נתון צמיחה רבעוני, חשוב לבדוק באיזו שיטת חישוב הוא מוצג. שינוי של 1% ברבעון אינו זהה בהכרח לקצב שנתי של 1%, משום שבחלק מהפרסומים הנתון מחושב כאילו אותו קצב רבעוני יימשך במשך שנה שלמה.

גם נתוני הצמיחה עשויים להתעדכן לאחר הפרסום הראשוני, כאשר מתקבל מידע מלא יותר על הפעילות במשק.

מה גורם לצמיחה כלכלית?

כלכלה יכולה לצמוח כאשר היא משתמשת ביותר עובדים, ביותר הון או במשאבים בצורה יעילה יותר.

גידול במספר העובדים

כאשר יותר אנשים משתלבים בשוק העבודה, המשק יכול לייצר יותר מוצרים ושירותים.

הגידול יכול לנבוע מעלייה באוכלוסייה, הגירה, עלייה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה או ירידה באבטלה.

עם זאת, גידול במספר העובדים עשוי להעלות את התמ״ג הכולל בלי לשפר באופן משמעותי את התמ״ג לנפש.

השקעה בהון פיזי

הון פיזי כולל מכונות, מפעלים, ציוד, מערכות מחשוב, מבנים ותשתיות שמשמשים לייצור.

כאשר חברה רוכשת ציוד מתקדם יותר, עובדיה יכולים לעיתים לייצר יותר בזמן קצר יותר. כאשר המדינה משפרת כבישים, נמלים, רכבות, תקשורת או מערכות אנרגיה, עסקים עשויים לפעול בצורה יעילה יותר.

עם זאת, לא כל השקעה מייצרת צמיחה. ההשפעה תלויה באיכות הפרויקט, בצורך בו, בעלותו ובאופן שבו הוא מנוהל.

הגדלת ההון האנושי

הון אנושי מתייחס לידע, למיומנויות, לניסיון ולמצב הבריאותי של העובדים.

השקעה בחינוך, בהכשרה מקצועית, בבריאות ובפיתוח כישורים יכולה לאפשר לעובדים לייצר ערך רב יותר.

פיתוח טכנולוגי וחדשנות

טכנולוגיה מאפשרת לייצר יותר באמצעות אותה כמות של עובדים והון.

לדוגמה, תוכנה שמאפשרת לעובד לבצע פעולה בתוך דקות במקום שעות מגדילה את התפוקה בלי להגדיל בהכרח את מספר העובדים.

חדשנות יכולה לכלול מוצרים חדשים, שיטות ייצור, אוטומציה, מערכות מידע ושיפור בניהול ובארגון העבודה.

גידול בפריון העבודה

פריון העבודה מודד כמה תפוקה מיוצרת באמצעות יחידת עבודה, למשל לכל עובד או לכל שעת עבודה.

אם עובד מסוגל לייצר יותר בשעה בזכות הכשרה, טכנולוגיה או ציוד טוב יותר, הפריון שלו עלה.

גידול בפריון נחשב לאחד הגורמים המרכזיים שמאפשרים צמיחה כלכלית ורמת חיים גבוהה יותר לאורך זמן. הגדלת מספר שעות העבודה יכולה להעלות את התוצר, אבל צמיחה המבוססת על יכולת לייצר יותר בכל שעה נחשבת בדרך כלל לבסיס בר-קיימא יותר.

סחר והשקעות בינלאומיות

יצוא מאפשר לחברות למכור מוצרים ושירותים בשווקים גדולים יותר.

השקעות זרות יכולות להכניס למשק הון, ידע, טכנולוגיה ושיטות ניהול וליצור פעילות עסקית ומקומות עבודה.

עם זאת, השקעה זרה אינה מבטיחה צמיחה ואינה מובילה בהכרח להתחזקות המטבע המקומי. ההשפעה תלויה בסוג ההשקעה, בענף, במקור המימון, בהעברת הרווחים לחו״ל ובתנאים הכלכליים הרחבים.

מוסדות וסביבה עסקית

מערכת משפט יעילה, שמירה על זכויות קניין, תחרות, יציבות כלכלית, גישה לאשראי ורגולציה ברורה יכולות לאפשר לעסקים להשקיע, להעסיק עובדים ולפתח מוצרים.

לעומת זאת, חוסר יציבות, שחיתות, מלחמות ומשברים פיננסיים עלולים לפגוע בהשקעות ובפריון. מחקרים על פריון מצביעים על שילוב של חדשנות, חינוך, השקעה בהון פיזי, תשתיות ואיכות המוסדות כגורמים מרכזיים לצמיחה ארוכת טווח.

האטה, התכווצות ומיתון: מה ההבדל?

המונחים האלה אינם זהים.

האטה כלכלית

האטה מתרחשת כאשר הכלכלה עדיין צומחת, אבל בקצב נמוך יותר.

לדוגמה, אם המשק צמח בשנה אחת ב-4% ובשנה שלאחר מכן ב-2%, הפעילות הכלכלית עדיין גדלה, אבל קצב הצמיחה הואט.

התכווצות כלכלית

התכווצות מתרחשת כאשר התמ״ג הריאלי יורד ביחס לתקופה הקודמת.

במקרה כזה, שיעור הצמיחה הוא שלילי.

מיתון

מיתון הוא ירידה משמעותית ורחבה בפעילות הכלכלית שנמשכת מעבר לתקופה קצרה.

שני רבעונים רצופים של ירידה בתמ״ג משמשים לעיתים ככלל אצבע לזיהוי מיתון, אבל זו אינה הגדרה מלאה. כדי להעריך אם הכלכלה נמצאת במיתון, בוחנים גם תעסוקה, הכנסות, ייצור, מכירות ונתונים נוספים.

האם צריכה גבוהה תמיד מייצרת צמיחה?

צריכה פרטית היא רכיב מרכזי בתמ״ג, ולכן עלייה בצריכה יכולה לתמוך בפעילות הכלכלית בטווח הקצר.

עם זאת, צריכה לבדה אינה מבטיחה צמיחה ארוכת טווח. אם הגידול בצריכה מבוסס בעיקר על חוב, יבוא או שימוש במשאבים קיימים, הוא לא בהכרח מגדיל את יכולת הייצור העתידית של המשק.

צמיחה מתמשכת דורשת בדרך כלל גם השקעה, פריון, חדשנות, הון אנושי ותשתיות שמרחיבים את יכולת המשק לייצר.

איך משווים צמיחה בין מדינות?

לא מספיק להשוות את שיעור הצמיחה הכולל. מדינה שהאוכלוסייה שלה גדלה במהירות יכולה להציג צמיחה גבוהה בתמ״ג, אך צמיחה נמוכה יותר בתמ״ג לנפש.

בהשוואה בין מדינות כדאי לבדוק:

• צמיחה ריאלית בתמ״ג.
• צמיחה ריאלית בתמ״ג לנפש.
• פריון לשעת עבודה.
• שיעור התעסוקה.
• הכנסה פנויה למשק בית.
• רמת המחירים וכוח הקנייה.
• חלוקת ההכנסות.
• יציבות הצמיחה לאורך זמן.
  
  

כאשר משווים את רמת התמ״ג לנפש בין מדינות, נהוג לעיתים להשתמש בהתאמת כוח קנייה, PPP. התאמה זו נועדה להביא בחשבון את העובדה שאותו סכום כסף מאפשר לרכוש כמויות שונות של מוצרים ושירותים במדינות שונות.

מה הקשר בין צמיחה כלכלית לבורסה?

קיים קשר בין מצב הכלכלה לבין ביצועי החברות, אבל הקשר בין נתוני הצמיחה לבורסה אינו ישיר.

כלכלה צומחת יכולה לתמוך במכירות, ברווחי החברות ובהשקעות. אולם שוק המניות אינו מתמחר רק את המצב הנוכחי, אלא בעיקר את הציפיות לעתיד.

לדוגמה, נתון צמיחה חיובי יכול להוביל דווקא לירידות אם המשקיעים ציפו לצמיחה גבוהה יותר, או אם הם מעריכים שהצמיחה תוביל לאינפלציה ולריבית גבוהה יותר.

לעומת זאת, הבורסה יכולה לעלות בזמן שהכלכלה עדיין נמצאת במיתון, אם המשקיעים צופים התאוששות עתידית.

גורמים נוספים שמשפיעים על מחירי המניות כוללים:

• רווחי החברות.
• תחזיות להמשך הפעילות.
• שיעורי הריבית.
• רמת התמחור בשוק.
• אינפלציה.
• מצב האשראי והנזילות.
• אירועים גיאופוליטיים.
• סנטימנט המשקיעים.
  
  

בנוסף, חברות ציבוריות גדולות עשויות להפיק חלק משמעותי מהכנסותיהן מחוץ למדינה שבה מניותיהן נסחרות. לכן ביצועי הבורסה המקומית אינם בהכרח משקפים במדויק את הפעילות של המשק המקומי.

האם צמיחה כלכלית תמיד חיובית?

צמיחה מאפשרת בדרך כלל להגדיל הכנסות, תעסוקה, צריכה ושירותים ציבוריים. עם זאת, חשוב לבחון גם כיצד היא נוצרה ומי נהנה ממנה.

צמיחה שמבוססת על חובות גדולים, ניצול משאבים שאינו בר-קיימא או פגיעה סביבתית עלולה ליצור בעיות בעתיד.

גם צמיחה שמגדילה את אי-השוויון או שאינה משפרת את ההכנסה הריאלית של מרבית האוכלוסייה לא בהכרח תורגש כשיפור ברמת החיים.

לכן כלכלנים ומקבלי החלטות אינם מסתפקים בשאלה כמה המשק צמח, אלא בוחנים גם את הפריון, ההכנסות, התעסוקה, חלוקת פירות הצמיחה והיכולת לשמור עליה לאורך זמן.

לסיכום

צמיחה כלכלית היא עלייה בכמות המוצרים והשירותים שהמשק מייצר לאורך זמן.

היא נמדדת בדרך כלל באמצעות השינוי בתמ״ג הריאלי, שמנטרל את השפעת האינפלציה. כדי להבין כיצד הצמיחה משפיעה על התושבים, חשוב לבחון גם את התמ״ג הריאלי לנפש.

צמיחה יכולה לנבוע מגידול במספר העובדים, השקעה במכונות ובתשתיות, שיפור ההון האנושי, פיתוח טכנולוגי ועלייה בפריון העבודה.

עם זאת, תמ״ג אינו מספר את כל הסיפור. הוא אינו מציג את חלוקת ההכנסות, איכות החיים או מידת הקיימות של הפעילות הכלכלית.

גם הקשר בין צמיחה לבורסה אינו אוטומטי. שוק המניות מגיב לציפיות, לרווחים, לריבית ולתמחור, ולכן הוא יכול לעלות בתקופה של חולשה כלכלית או לרדת גם כאשר המשק ממשיך לצמוח.