גם בלי ללמוד כלכלה או שוק ההון, סביר להניח שנתקלתם במונח אינפלציה.

רבים מקשרים אינפלציה מיד ליוקר המחיה, להיחלשות המטבע או למשבר כלכלי. בפועל, אינפלציה היא תופעה רחבה יותר, שמשפיעה על המחירים, על השכר, על החסכונות, על הריבית ועל ההשקעות שלנו.

אז מהי אינפלציה, איך מודדים אותה, מה גורם לה ואיך היא משפיעה על שוק ההון? הנה כל מה שצריך לדעת.

מה זה אינפלציה?

אינפלציה היא עלייה רחבה ומתמשכת ברמת המחירים במשק.

כאשר המחירים עולים לאורך זמן, אותו סכום כסף מאפשר לקנות פחות מוצרים ושירותים. במילים אחרות, כוח הקנייה של הכסף נשחק.

לדוגמה, אם סל מוצרים עלה בעבר 1,000 שקל ולאחר תקופה מחירו עלה ל-1,030 שקל, נדרש יותר כסף כדי לרכוש את אותו סל. המשמעות היא שהכסף איבד חלק מכוח הקנייה שלו.

חשוב להדגיש: התייקרות של מוצר אחד אינה בהכרח אינפלציה. אם רק מחיר העגבניות, הדלק או הטיסות עלה, מדובר בשינוי במחיר של מוצר מסוים. כדי לדבר על אינפלציה, צריכה להיות עלייה רחבה יחסית במחירים של מוצרים ושירותים רבים.

לעיתים משתמשים במילה אינפלציה גם באופן מושאל כדי לתאר היצע גדול מאוד, למשל “אינפלציה של קורסים”. זהו שימוש לשוני מקובל, אבל הוא אינו ההגדרה הכלכלית של המונח.

איך מודדים אינפלציה?

בישראל מודדים את האינפלציה בעיקר באמצעות מדד המחירים לצרכן, שמפורסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

המדד עוקב אחרי השינויים במחירו של סל מוצרים ושירותים שמייצג את ההוצאות של משקי הבית:

• מזון
• דיור
• תחבורה
• בריאות
• חינוך
• ביגוד והנעלה
• תקשורת
• תרבות ובידור
  
  

לכל תחום יש משקל שונה במדד, בהתאם לחלק שלו בהוצאות של משקי הבית.

שיעור האינפלציה השנתי מחושב בדרך כלל באמצעות השוואת מדד המחירים לצרכן בחודש מסוים למדד באותו חודש שנה קודם לכן.

מה ההבדל בין המדד החודשי לאינפלציה השנתית?

המדד החודשי מציג את השינוי במחירים לעומת החודש הקודם.

האינפלציה השנתית מציגה את השינוי במחירים במהלך 12 החודשים האחרונים.

לכן, ירידה במדד בחודש אחד אינה אומרת בהכרח שהאינפלציה השנתית הסתיימה. ייתכן שהמחירים ירדו מעט בחודש מסוים, אך עדיין יהיו גבוהים משמעותית לעומת אותה תקופה בשנה הקודמת.

חשוב להבדיל גם בין ירידה באינפלציה לבין ירידה במחירים.

כאשר האינפלציה יורדת, המחירים בדרך כלל ממשיכים לעלות, אבל בקצב איטי יותר. ירידה כללית ומתמשכת ברמת המחירים נקראת דפלציה.

מה גורם לאינפלציה?

אינפלציה יכולה להיגרם מכמה גורמים, ולעיתים כמה מהם פועלים במקביל.

ביקוש גבוה

כאשר משקי בית, עסקים והממשלה רוצים לקנות יותר מוצרים ושירותים ממה שהמשק מסוגל לייצר, הביקוש עולה על ההיצע והמחירים עלולים לעלות.

מצב כזה מכונה לעיתים אינפלציה שנובעת מצד הביקוש.

עלייה בעלויות הייצור

מחירי המוצרים יכולים לעלות כאשר העלויות של החברות גדלות.

העלויות עשויות לכלול:

• חומרי גלם
• אנרגיה
• הובלה
• שכר עובדים
• שכירות
• מימון
• מיסים
  
  

חברות עשויות לגלגל חלק מהעלויות האלה אל הצרכנים באמצעות העלאת מחירים.

מחסור והפרעות בשרשרת האספקה

מלחמות, אסונות טבע, מגפות, שביתות או בעיות תחבורה עלולים לצמצם את היצע המוצרים ולהעלות את מחירם.

כאשר המחסור נוגע למוצרים מרכזיים כמו אנרגיה, מזון או חומרי גלם, ההשפעה יכולה להתפשט לענפים רבים במשק.

היחלשות המטבע המקומי

כאשר המטבע המקומי נחלש מול מטבעות זרים, מוצרים ושירותים מיובאים מתייקרים במונחי המטבע המקומי.

ההשפעה משמעותית במיוחד במדינות שתלויות ביבוא של דלק, מזון, ציוד, מכונות וחומרי גלם.

גידול בכמות הכסף והאשראי

כאשר כמות הכסף והאשראי במשק גדלה מהר יותר מהיכולת לייצר מוצרים ושירותים, עלול להיווצר לחץ לעליית מחירים.

עם זאת, הקשר אינו תמיד מידי או פשוט. הוא תלוי גם בביקוש לכסף, בקצב הפעילות הכלכלית, בהיקף האשראי ובהתנהגות הציבור והעסקים.

ציפיות לאינפלציה

גם הציפיות יכולות להשפיע על האינפלציה בפועל.

אם עובדים מצפים לעליית מחירים, הם עשויים לדרוש תוספות שכר. אם חברות צופות שהעלויות שלהן יעלו, הן עשויות להעלות מחירים מראש.

כך עלול להיווצר תהליך שבו הציפייה לאינפלציה תורמת בעצמה להמשך עליית המחירים.

האם כל אינפלציה היא שלילית?

לא בהכרח. אינפלציה נמוכה ויציבה נחשבת בדרך כלל לחלק תקין מכלכלה מתפתחת. היא מאפשרת התאמות של מחירים ושכר ומקטינה את הסיכון לדפלציה ממושכת.

הבעיה מתחילה כאשר האינפלציה גבוהה, משתנה במהירות או אינה צפויה. במצב כזה קשה יותר למשקי בית ולעסקים לתכנן הוצאות, השקעות וחוזים.

בישראל, יעד יציבות המחירים שקבעה הממשלה עומד על טווח שנתי של 1% עד 3%. מדובר ביעד שאליו המדיניות המוניטרית שואפת לאורך זמן, ולא בהבטחה שהאינפלציה תישאר בתוך הטווח בכל חודש או שנה.

ההיסטוריה של האינפלציה בישראל

ישראל התמודדה במשך שנים עם אינפלציה גבוהה, שהחריפה במיוחד בשנות ה-70 ובמחצית הראשונה של שנות ה-80.

בשנת 1984 הגיע שיעור עליית מדד המחירים לצרכן לכ-445%. המשמעות אינה שכל מוצר התייקר בדיוק באותו שיעור, אלא שרמת המחירים הממוצעת במשק עלתה בצורה קיצונית בתוך שנה אחת.

ביולי 1985 הפעילה הממשלה תוכנית ייצוב כלכלית שנועדה לבלום את האינפלציה. התוכנית כללה בין היתר:

• צמצום הגירעון והוצאות הממשלה
• הקפאה זמנית של מחירים ושכר
• שימוש בשער החליפין כעוגן
• צעדים מוניטריים ופיסקליים
• שינויים בסובסידיות ובמדיניות האשראי
  
  

התוכנית הפחיתה במהירות את קצב עליית המחירים. עם זאת, ישראל לא עברה מיד מאינפלציה של מאות אחוזים ליציבות מלאה. במשך כמה שנים לאחר התוכנית נותרה האינפלציה בטווחים דו-ספרתיים, ורק בהמשך ירדה בהדרגה.

מאז תחילת שנות ה-2000 פועלת בישראל מסגרת קבועה של יעד אינפלציה שנתי בין 1% ל-3%.

השפעת האינפלציה

איך אינפלציה משפיעה על משקי הבית?

ההשפעה הבסיסית ביותר היא שחיקת כוח הקנייה.

אם השכר נשאר ללא שינוי בזמן שהמחירים עולים, ניתן לקנות פחות מוצרים ושירותים באמצעות אותה הכנסה.

לעומת זאת, אם השכר עולה מהר יותר מהמחירים, כוח הקנייה יכול דווקא לגדול. לכן חשוב לבחון את השכר הריאלי, כלומר השכר לאחר התאמה לאינפלציה, ולא רק את השכר הנומינלי שמופיע בתלוש.

האינפלציה אינה משפיעה על כולם באותה צורה. לכל משק בית יש סל הוצאות שונה. אדם שמוציא חלק גדול מהכנסתו על דיור ומזון ירגיש במיוחד עליות בתחומים האלה, גם אם המדד הכללי עלה בשיעור מתון יותר.

איך אינפלציה משפיעה על חסכונות?

כסף שנשמר במזומן או בחיסכון שמניב תשואה נמוכה עלול לאבד מכוח הקנייה שלו.

לדוגמה, אם החיסכון מניב תשואה שנתית של 2% בזמן שהמחירים עולים ב-3%, התשואה הנומינלית חיובית, אבל התשואה הריאלית לפני מס היא בקירוב שלילית.

לכן, כשבוחנים חיסכון או השקעה, חשוב לבדוק לא רק כמה כסף נוסף לחשבון, אלא האם התשואה הצליחה לשמור על כוח הקנייה.

איך אינפלציה משפיעה על הלוואות?

ההשפעה תלויה בסוג ההלוואה.

בהלוואה בריבית קבועה שאינה צמודה למדד, אינפלציה יכולה להפחית לאורך זמן את הערך הריאלי של החוב. התשלום נשאר זהה במונחים כספיים, אבל ערכו הריאלי עשוי להישחק.

בהלוואה צמודת מדד, הקרן או התשלומים יכולים לעלות עם מדד המחירים לצרכן.

בהלוואה בריבית משתנה, העלאת ריבית מצד הבנק המרכזי עשויה להגדיל את ההחזר החודשי.

לכן אי אפשר לקבוע שאינפלציה טובה או רעה לכל הלווים. ההשפעה תלויה בהצמדה, בסוג הריבית ובמשך ההלוואה.

איך אינפלציה משפיעה על אג"ח?

אינפלציה היא סיכון משמעותי במיוחד באג"ח בריבית קבועה.

אג"ח כזו משלמת תשלומים שנקבעו מראש. ככל שהמחירים עולים, כוח הקנייה של התשלומים העתידיים יורד.

בנוסף, תקופות של אינפלציה גבוהה עשויות להוביל לעליית ריבית. כאשר הריבית בשוק עולה, אג"ח קיימות שמציעות ריבית נמוכה יותר הופכות לפחות אטרקטיביות, ולכן מחיריהן עלולים לרדת.

אג"ח צמודות מדד נועדו לספק הגנה מסוימת מפני עליית מחירים, משום שהקרן או התשלומים שלהן מותאמים למדד. עם זאת, גם הן חשופות לסיכונים כמו שינויי ריבית, מח"מ, תשואה ריאלית וסיכון אשראי.

איך אינפלציה משפיעה על מניות?

הקשר בין אינפלציה לשוק המניות אינו אחיד. מצד אחד, מניות מייצגות בעלות בחברות שמוכרות מוצרים ושירותים. חברות מסוימות יכולות להעלות מחירים ולהגדיל את ההכנסות הנומינליות שלהן, ולכן מניות עשויות להציע הגנה מסוימת מפני אינפלציה בטווח הארוך.

מצד שני, אינפלציה יכולה להגדיל את עלויות השכר, חומרי הגלם, ההובלה והמימון. אם חברה אינה מצליחה להעלות מחירים באותו קצב, הרווחיות שלה עלולה להיפגע.

עליית ריבית בתגובה לאינפלציה יכולה גם להפחית את השווי הנוכחי של הרווחים העתידיים ולהכביד במיוחד על חברות שהשווי שלהן מבוסס על צמיחה רחוקה בעתיד.

לכן ההשפעה משתנה בין חברות וענפים. חברות עם כוח תמחור, חוב נמוך ותזרים מזומנים יציב עשויות להתמודד בצורה שונה מחברות ממונפות או מחברות שתלויות בעלויות חומרי גלם גבוהות.

אין שיעור אינפלציה יחיד שמעליו כל שוק המניות בהכרח יורד, ואין נכס שמספק הגנה מושלמת בכל תקופה.

איך מנסים להוריד אינפלציה?

אחד הכלים המרכזיים של בנקים מרכזיים הוא הריבית.

כאשר הבנק המרכזי מעלה את הריבית, הלוואות ומשכנתאות נעשות יקרות יותר, והחיסכון עשוי להפוך לאטרקטיבי יותר. כתוצאה מכך, משקי בית ועסקים עשויים לצמצם צריכה והשקעות, והביקוש במשק עשוי להתמתן.

העלאת ריבית אינה מורידה כל מחיר באופן ישיר, והיא גם אינה פותרת מיד מחסור במוצרים או עלייה במחירי האנרגיה. מטרתה המרכזית היא להפחית את הביקוש, לרסן את האשראי ולעגן את ציפיות האינפלציה.

גם למדיניות הממשלה יש השפעה. הוצאות ציבוריות, מיסים, רגולציה, יבוא, תחרות וסובסידיות יכולים להשפיע על הביקוש ועל היצע המוצרים והשירותים.

מה ההבדל בין אינפלציה, דפלציה וסטגפלציה?

אינפלציה היא עלייה כללית ומתמשכת במחירים.

דפלציה היא ירידה כללית ומתמשכת במחירים. היא עשויה להישמע חיובית לצרכנים, אבל דפלציה ממושכת עלולה לגרום לדחיית רכישות, ירידה בהכנסות החברות, קיצוץ בשכר ובתעסוקה והגדלה של הערך הריאלי של חובות.

סטגפלציה היא שילוב של אינפלציה גבוהה יחסית עם צמיחה חלשה ולעיתים גם אבטלה גבוהה. זהו מצב מאתגר במיוחד, משום שצעדים שנועדו להוריד אינפלציה עלולים להכביד עוד יותר על הפעילות הכלכלית.

היפר-אינפלציה היא מצב קיצוני שבו המחירים עולים במהירות רבה, והציבור מאבד אמון ביכולת של המטבע לשמור על ערכו.

לסיכום

אינפלציה היא עלייה רחבה ומתמשכת ברמת המחירים, שגורמת לשחיקה בכוח הקנייה של הכסף.

היא יכולה להיגרם מביקוש גבוה, עלייה בעלויות, מחסור במוצרים, היחלשות המטבע, גידול בכמות הכסף או שינוי בציפיות הציבור.

אינפלציה נמוכה ויציבה אינה בהכרח תופעה שלילית. הבעיה מתחילה כאשר היא גבוהה, בלתי צפויה או מתמשכת, משום שהיא מקשה על משקי בית, עסקים ומשקיעים לקבל החלטות.

גם בשוק ההון אין תגובה אחידה. מזומן ואג"ח בריבית קבועה חשופים לשחיקת כוח הקנייה, בעוד שהשפעת האינפלציה על מניות תלויה בחברה, בענף, בריבית וביכולת לגלגל את העלויות אל הצרכנים.

לכן, כשבוחנים אינפלציה, חשוב לא להסתפק במספר אחד. צריך להבין מה גורם לעליית המחירים, כמה זמן היא נמשכת, איך השכר והריבית משתנים, ואילו חלקים במשק מושפעים ממנה.