כולם מדברים על Nvidia ועל השבבים שמפעילים את מהפכת ה־AI, אבל כדי שכל כוח המחשוב הזה יעבוד צריך גם מקום לארח אותו, מערכות חשמל וקירור, תקשורת ותשתיות שמסוגלות לתמוך בעומסים עצומים – כאן נכנסים הדאטה סנטרים.
דאטה סנטר הוא למעשה מתקן ענק שמכיל שרתים ומחשבים חזקים, לצד מערכות חשמל, קירור ותקשורת שמאפשרות להם לפעול מסביב לשעון. כמעט כל שירות ענן, אפליקציה גדולה או מערכת AI נשענים בסופו של דבר על תשתיות כאלה.
והתזמון של הסיפור הזה מעניין במיוחד אחרי מה שקרה השבוע בשוק.
דריו אמודיי, מנכ״ל Anthropic ("קלוד"), קרא להאט את קצב ההתקדמות של מודלי ה־AI המתקדמים ביותר. חשוב להדגיש שהוא לא קרא לעצור את פיתוח ה־AI, אלא לתת יותר זמן לבדיקות בטיחות ולפיקוח לפני שממשיכים לדחוף במהירות את גבול היכולות של המודלים.
הדברים שלו, יחד עם תמיכה מצד בכירים נוספים בתעשייה, גרמו למשקיעים לשאול שאלה חדשה: אם המרוץ לפיתוח מודלים חזקים יותר יאט, האם גם המרוץ לרכוש שבבים ולהקים עוד ועוד דאטה סנטרים יאט? והשוק הגיב במהירות.
מניות השבבים ויתר החברות המזוהות עם השקעות ה־AI ירדו בחדות, וגם תחום הדאטה סנטרים לא נשאר מחוץ למכירות. DTCR, קרן סל שמתמקדת בדאטה סנטרים ובתשתיות דיגיטליות, ירדה ב־3.68% ביום אחד אחרי שהחדשות בעניין התפרסמו.
אבל כאן מתחילה להיות מעניינת ההפרדה בין סוגים שונים של השקעות ב־AI:
כשמאמנים מודל חדש, תהליך שנקרא Training, משתמשים בכמויות עצומות של שבבים וכוח מחשוב כדי ללמד את המודל ממאגרי מידע עצומים.
אם חברות כמו OpenAI, Anthropic ("צ'אט גיפיטי") וגוגל יאטו את קצב בניית הדורות הבאים של המודלים, הביקוש לחלק מהתשתיות המשמשות לאימון יכול לצמוח בקצב איטי יותר – אבל זה רק צד אחד של התמונה.
אחרי שהמודל כבר אומן, מתחיל שלב שנקרא Inference. זה בעצם השימוש במודל בפועל. בכל פעם ששואלים את ChatGPT שאלה, מבקשים מ־Claude לנתח מסמך או מפעילים יכולת AI בתוך תוכנה, נדרש שוב כוח מחשוב.
לכן גם אם קצב הפיתוח של המודלים החדשים יאט, הביקוש לכוח מחשוב עדיין יכול להמשיך לגדול אם יותר אנשים וחברות פשוט משתמשים ב־AI שכבר קיים.
ודאטה סנטרים לא משרתים רק AI. הם משמשים גם לשירותי ענן, אחסון מידע, סטרימינג, מערכות ארגוניות, אתרי אינטרנט ורשתות תקשורת. כלומר, התזה על דאטה סנטרים רחבה יותר מהשאלה מי תנצח במרוץ למודל ה־AI החזק ביותר.
חשיפה לדאטה סנטרים באמצעות קרן הסל DTCR
קרן סל, או ETF, היא קרן שנסחרת בבורסה כמו מניה רגילה, אבל מחזיקה בתוכה סל של חברות. במקום לבחור חברה אחת ולהיות תלויים בה, משקיעים מקבלים חשיפה לכמה חברות באמצעות השקעה אחת.
הקרן DTCR של חברת Global X מחזיקה כיום 25 חברות ומתמקדת בחברות שמפעילות דאטה סנטרים ותשתיות דיגיטליות התומכות ברשתות תקשורת.
שלוש ההחזקות הגדולות שלה הן American Tower, שמהווה כ־13% מהקרן, Digital Realty עם כ־12.5% ו־Equinix עם כ־12.1%.
Digital Realty ו־Equinix הן שתיים מהחברות הגדולות בעולם בתחום מרכזי הנתונים. American Tower פועלת בעיקר בתשתיות תקשורת ומגדלים סלולריים, וזה מדגיש ש־DTCR אינה קרן של דאטה סנטרים בלבד, אלא קרן של תשתיות דיגיטליות באופן רחב יותר.
נכון לסוף אוגוסט, כ־59.8% מהקרן היו מסווגים כנדל״ן, כ־37.9% כטכנולוגיה ועוד כ־2.3% כשירותי תקשורת.
הקרן מנהלת כיום כ־2.09 מיליארד דולר וגובה דמי ניהול של 0.50% בשנה.
הביצועים בשנים האחרונות היו טובים מאוד
נכון ל־30 ביוני 2026, DTCR הציגה תשואה שנתית ממוצעת של כ־32.44% בשלוש השנים האחרונות לפי מחיר השוק.
כאן חשוב להבין את ההבדל בין תשואה שנתית ממוצעת לתשואה מצטברת.
תשואה שנתית ממוצעת של 32.44% לא אומרת שהקרן עלתה 32.44% בסך הכול בשלוש שנים.
המשמעות היא שאם מסתכלים על כל שלוש השנים ומחשבים את קצב הצמיחה השנתי באמצעות ריבית דריבית, מקבלים קצב ממוצע של כ־32.44% לשנה.
בפועל, קצב כזה במשך שלוש שנים מתורגם לתשואה מצטברת של בערך 132%.
לדוגמה, השקעה של 10,000 דולר בתחילת התקופה הייתה שווה בערך 23,200 דולר בסופה, בהנחה שהביצועים משקפים את נתוני הקרן ושכל החלוקות הושקעו מחדש.
כלומר, התשואה השנתית אומרת לנו מה היה קצב הצמיחה הממוצע בכל שנה, בעוד שהתשואה המצטברת אומרת לנו בכמה ההשקעה גדלה בסך הכול מתחילת התקופה ועד סופה.
אלה ביצועים חזקים מאוד, אבל הם גם תזכורת לכך שהשוק כבר גילה את הסיפור של הדאטה סנטרים. ביצועי עבר כמובן אינם מבטיחים שהתשואה הזאת תחזור על עצמה.
לפי Global X, ההכנסות העולמיות של שוק הדאטה סנטרים צפויות לגדול מכ־483 מיליארד דולר ב־2025 לכ־756 מיליארד דולר ב־2030.
הצמיחה אמורה להגיע לא רק מ־AI, אלא גם מענן, תקשורת סלולרית, רשתות חכמות והמשך הגידול בכמות המידע שהעולם מייצר. זו תחזית שוק, ולא הבטחה לגבי הביצועים העתידיים של הקרן.
לצד הפוטנציאל יש גם סיכונים משמעותיים
סיכון ראשון: קצב ההשקעות ב־AI
ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, גוגל ומטא מוציאות כיום סכומי עתק על הקמת מרכזי נתונים, רכישת שבבים ומערכות חשמל וקירור.
ההוצאות האלה נקראות CAPEX, קיצור של Capital Expenditures. הכוונה להשקעות של חברה בנכסים ובתשתיות שאמורים לשמש אותה במשך שנים.
אם אותן חברות יחליטו להקטין את ה־CAPEX שלהן בגלל האטה במרוץ ה־AI, הדבר יכול לפגוע גם בביקוש לדאטה סנטרים.
סיכון שני: הריבית
בניית מרכזי נתונים עולה מיליארדי דולרים וחברות רבות משתמשות בחוב כדי לממן את ההתרחבות שלהן.
כאשר הריבית עולה, עלויות המימון שלהן עולות והרווחיות עלולה להיפגע.
בנוסף, כשהמשקיעים יכולים לקבל תשואה גבוהה יותר מאג״ח ממשלתיות, הם עשויים להיות פחות מוכנים לשלם מחירים גבוהים עבור חברות נדל״ן ותשתיות.
השבוע ראינו את תשואת אג״ח ממשלת ארצות הברית ל־10 שנים חוצה לזמן קצר את רף ה־5%, לראשונה מאז 2023. תשואת אג״ח היא למעשה התשואה שמשקיע מקבל על החזקת האג״ח, וככל שהיא עולה, התחרות מול מניות על כספי המשקיעים מתחזקת.
לכן DTCR אינה דרך לברוח מהסיכון שקשור ל־AI. היא פשוט מאפשרת להשקיע בחלק אחר של שרשרת הערך.
במקום להתמקד רק בשאלה מי תייצר את השבב החזק ביותר או מי תפתח את מודל ה־AI הטוב ביותר, אפשר לקבל חשיפה גם לתשתיות הפיזיות שעליהן כל העולם הדיגיטלי הזה צריך לפעול. וזה אולי החלק המעניין ביותר כרגע.
אם אכן יצליחו להאט את המרוץ לבניית מודלים חזקים יותר, הדבר יכול לפגוע בקצב הצמיחה של חלק מההוצאות על בנייה והרחבת תשתיות.
אבל אם במקביל מיליארדי אנשים ועסקים ימשיכו להשתמש יותר ויותר במודלים שכבר קיימים, הביקוש לשרתים, חשמל, אחסון ודאטה סנטרים עדיין יכול להמשיך לצמוח לאורך זמן.
הירידות האחרונות לא הופכות את DTCR אוטומטית להזדמנות, במיוחד אחרי תשואה מצטברת של יותר מ־130% בשלוש שנים.
אבל הן כן הופכות את השאלה למעניינת יותר: האם העתיד של השקעות ה־AI נמצא רק בחברות שמפתחות את הטכנולוגיה, או גם בחברות שמחזיקות את התשתית שהעולם יצטרך כדי להשתמש בה?