השקעה בטכנולוגיות מתקדמות – מדריך
מבין עשר החברות הגדולות בעולם כיום (מבחינת שווי שוק), שמונה הן חברות טכנולוגיה: אפל, מיקרוסופט, אלפבית (גוגל), אמזון, אנבידיה, טסלה, מטא (פייסבוק) ו-TSMC ענקית השבבים מטייוואן (מלבדן בעשירייה, נמצא את עראמקו הסעודית ואת ברקשייר האת'וויי של וורן באפט).
כשאנחנו "מתבייתים" ומחפשים להשקיע ב סקטור מסוים, כדאי לדעת שהחברות שהצליחו לייצר את התשואה הכי טובה למשקיעים עד לכתיבת שורות אלו הן על פי רוב חברות טכנולוגיה.
למעשה, כאשר מודדים לאורך עשור את הצמיחה השנתית המצטברת של חברות הטכנולוגיה הגדולות, אל מול מדד ה-S&P 500 בכללותו, סקטור הטכנולוגיה הצליח להכות את המדד.
אז מה יהיו הטכנולוגיות הבאות ששווה להשקיע בהן? הכל במדריך הבא.
טכנולוגיות מתקדמות שאפשר להשקיע בהן
בעשורים האחרונים ראינו כמה טכנולוגיות מאוד מעניינות, שהמשקיעים שהשקיעו בהן בשלבים המוקדמים, עשו אחוזים פשוט פנטסטיים.
מי שהשקיע בזמן בטכנולוגיות שידורי סטרימינג (נטפליקס), רשתות חברתיות (פייסבוק), רכבים חשמליים (טסלה) וכדומה, עשה "מכה" יפה. אבל מהן הטכנולוגיות שניתן להשקיע בהן כבר היום, ויכולות להביא לעליות פנטסטיות בעוד כמה שנים? יש כמה מועמדויות מרכזיות.
טכנולוגיה מרכזית ומדוברת במיוחד, היא כמובן הבינה המלאכותית. הדוגמה הכי טובה בתחום היא חברת OpenAI, שפיתחה את ChatGPT ואת מחולל התמונות מידג'רני, טכנולוגיות שהיממו את העולם עם היכולות שלהן (OpenAI נמצאת בבעלות חלקית של מיקרוסופט, ומחיר המניה של מיקרוסופט מושפע מעדכונים על OpenAI).
אז נכון, המודל העסקי של חברות הבינה המלאכותית עדיין אינו ברור לגמרי (שירותי הפרימיום שהן מציעות אינם מספיק רווחיים נכון לשלב זה), אבל העובדה שהמודל עדיין לא מספיק ברור היום, לא אומר שהחברה לא תהיה סופר-רווחית בעתיד הלא רחוק. גם טסלה לא הייתה רווחית עד שהיא התפוצצה, וגם כשפייסבוק החלה לא ממש היה ברור כיצד החברה תייצר הכנסות, והיום היא מאיימת לבלוע את האינטרנט כולו.
תחום טכנולוגי נוסף שנראה "בשל" להשקעות הוא חשמל אלחוטי. היום, עבור רובנו זה נראה סוג-של מדע בדיוני, אבל אין ספק שלא עוד הרבה שנים יעברו עד שחשמל אלחוטי יהיה הסטנדרט: במקום כבלים אינסופיים לטעינה והזנת חשמל למכשירי חשמל, נשתמש בחשמל הנע בתהליך של השראה אלקטרומגנטית.
מעבר לכך, חשמל אלחוטי עשוי להיות התקן לטעינה של רכבים חשמליים, ממש כפי שזרם החילופין של וסטינגהאוס וטסלה ניצחו בשלהי המאה ה-19 "במלחמות הזרמים" מול תומאס אדיסון הדגול, וקבעו את סטנדרט ההולכה החשמלית עד ימינו אנו. ישנם לא מעט סטארטאפים הפועלים בתחום החשמל האלחוטי, מנקודות הולכת חשמל ביתיות, ועד לכבישים המאפשרים טעינה של רכבים חשמליים תוך כדי נסיעה.
איך משקיעים בטכנולוגיות מתקדמות?
קרנות הון סיכון
לכאורה, אפשרות אחת והכי "כדאית" היא להשקיע בחברות פרטיות, כלומר לפני שהן מונפקות בבורסה – כי שם הן עושות את הצמיחה הגדולה שלהן.
דוגמה ידועה בהקשר הזה, היא ההשוואה בין ההנפקות של אמזון מול פייסבוק. אמזון הונפקה בשנת 1997, שלוש שנים לאחר הקמתה. מי שרכש מניות ביום ההנפקה של אמזון ושמר אותן עד היום, עשה 187,244% על הכסף שלו, אחרי שהמניה עלתה משווי של תשעה סנט ל-168 דולרים נכון לכתיבת שורות אלו (יש לציין כי אמזון ביצעה ספליט של 1 ל-20 ביוני 2022). לעומת זאת, מי שקנה מניות של פייסבוק ביום ההנפקה של החברה בשנת 2012, שמונה שנים לאחר הקמתה, ושמר עליהן כל התקופה, עשה "רק" 1,098% על הכסף שלו.
מדובר בצמיחה נחמדה מאוד אמנם, אבל לעומת זו של אמזון, מדובר בסדרי גודל אחרים לגמרי. למה יש הבדל כזה מהותי? הסיבה לכך היא שפייסבוק הונפקה כאשר החברה הייתה הרבה יותר "בשלה" ואחרי שהיא גייסה כסף ממשקיעים פרטיים שעזרו לה להגדיל את השווי שלה עוד לפני שהונפקה ב-2012.
ההבדל בין החברות הללו מלמד, שכיום קרנות הון סיכון פרטיות ממצות הרבה יותר את החברות בהן הן משקיעות, ואם בכל זאת החברה הולכת להנפקה, הדבר ייעשה רק לאחר שמיצו כל אפיק מימון אפשרי אחר.
לכן, אפשרות אחת היא להשקיע באמצעות קרנות הון-סיכון למיניהן, המאפשרות השקעה בחברות פרטיות. עם זאת, הקרנות האלה מתאימות למשקיעים עם כיסים עמוקים במיוחד, שיש להם הרבה כסף "מיותר" אותו הם יכולים להשקיע בקרנות שמחפשות סטארטאפים להשקעה.
קרנות סל ייעודיות
אחת הדרכים להשקיע בטכנולוגיות מתקדמות היא באמצעות קנייה של קרנות סל שאסטרטגיית ההשקעה שלהן היא חיפוש וניתוח של חברות בתחום הטכנולוגיה והמנהלים שלהן בוחרים באיזה מניות להשקיע ובאיזה אחוזים משווי כלל הקרן עבורכם. ככה למעשה, מפזרים את הסיכון על פני מספר רב של חברות במקביל וגם אם חלק מהחברות לא מצליחות בסופו של דבר, עדיין יש סיכויים לא רעים שלפחות חלק יגיעו להצלחה.
יש הרבה קרנות סל שמשקיעות בסקטור הטכנולוגיה (תוכלו לראות רשימה מקיפה כאן) וכדי לבחור את הקרן שמתאימה לכם רצוי לחפש את הקרנות שהניבו את הביצועים הטובים ביותר בשנים האחרונות ולבחון גם את דמי הניהול שלהן.
רכישה אקטיבית של מניות
מרבית המשקיעים רוצים להשקיע בחברות טכנולוגיה בצורה ישירה (קרי לקנות מניות של חברה ספציפית שהם מאמינים בה).
זו יכולה להיות החלטה טובה אם בוחרים נכון, אבל חשוב לעשות את זה רק לאחר שבודקים את ההשקעה לעומק. מכיוון שאם עושים את זה רק על בסיס אינטואיציה – פשוט מהמרים על הכסף.
לכן, אם אתם בתחילת הדרך שלכם בעולם ההשקעות ושמעתם איזה "טיפ" מחבר או קולגה בעבודה שעל בסיסו אתם מתכוונים לקנות מניות באופן עצמאי עם כל הכסף שלכם – מומלץ מאוד שתעשו שיעורי בית מקיפים לפני.
יתרונות וחסרונות בהשקעה בטכנולוגיות מתקדמות
לכל השקעה יש תוחלת השקעה: הסיכוי לרווחים מול הסיכון להפסד.
במקרה של השקעה בטכנולוגיות מתקדמות, הרווחים הפוטנציאליים הם כמובן גבוהים מאוד, עם אפשרויות לאחוזים דמיוניים על הכסף, אולם הסיכויים להצלחה בפועל הם לא כ"כ גבוהים. מכיוון שהשקעה בטכנולוגיה היא ספקולטיבית מטבעה: קשה לדעת אילו טכנולוגיות יתפסו בפועל ואיזה טכנולוגיות יישארו בגדר אפשרות נפלאה, מבלי שמצליחים להצמיד להן מודל עסקי יציב.
על פניו, השקעה בטכנולוגיות מתקדמות היא מעשה כמעט לא סביר במידה מסוימת. אבל, זה מה שאמרו גם על השקעות מוקדמות בטסלה ונטפליקס. מי שהשקיע בהנפקה הראשונית של טסלה ב-2010, עשה עד היום 14,259% על ההשקעה, ואילו מי שהשקיע בנטפליקס (2002) עשה 46,098% עד היום.
האם אתם תמצאו את הטסלה ונטפליקס הבאות? הזמן יגיד. מה שכן, ישנם לא מעט מקומות בהם תוכלו לחפש חברות כאלה. למשל, מחשוב בר קיימא: השימוש ב-AI האיץ אפילו יותר את השימוש שעושות חברות גדולות בשירותי ענן ודאטה סנטרס, שהרי בינה מלאכותית צריכה המון דאטה. כתוצאה מכך, הצורך במרכזי דאטה הולך וגובר. הבעיה היא שהמרכזים הללו "זוללים" כמויות אדירות של אנרגיה; יתרה מכך, בפועל הם לא יכולים להסתמך על אנרגיה חלופית, כפי שהיא קיימת כיום. עם זאת, ישנן חברות הפועלות לצמצום התצרוכת האנרגטית של מרכזי ענן ודאטה מן הסוג הזה, כגון אמצעי קירור שצורכים פחות אנרגיה, או לחילופין, ניצול אנרגיית החום שפולטים המרכזים האלה לצרכים אחרים.
לסיכום, השקעה בטכנולוגיות מתקדמות יכולה להניב רווחים גדולים, אם תצליחו למצוא לא רק את הטכנולוגיה הנכונה, אלא גם את החברה שמציעה פתרונות חכמים ונחוצים. חשוב לא להיסחף אחר ה"הייפ" שסתם עושים באמצעות שימוש מונחים טכנולוגיים אקטואליים (כמו תקופת ה"הייפ" סביב פרויקטים שונים בתחום הקריפטו), ולבדוק את החברות שמתכוונים להשקיע בהן באמת לעומק.
כנראה שיעניין אותך גם
