מה ההבדל בין כלכלה מאקרו למיקרו, איזה תיאוריות שונות קיימות בכלכלה ומהם 10 הביטויים הכי נפוצים בתחום? מיוחד לאינסיידרס: שיעור כלכלה למתחילים

מחשבון כסף

מאקרו, מיקרו – ומה שבניהם. הכל על כלכלה


פעמים רבות במהלך חייכם אתם נתקלים במונח כלכלה. המונח הזה בא לידי ביטוי כמעט בכל רובד. הוא מושג רחב שכולל תתי נושאים וכל אחד מהם יכול לשמש כתורה שלמה לענף הכלכלה כולו. 

כלכלה היא חלק מענף מדעי החברה. היא עוסקת בייצור, בצריכה ובהפצה של סחורות ושירותים. הכלכלה מלמדת כיצד אנשים, עסקים, ממשלות ומדינות בוחרים להקצות משאבים. 

כלכלה מתמקדת בפעולות של בני אדם, בהתבסס על ההנחה שהם פועלים תוך התנהגות רציונלית. אבני היסוד של הכלכלה הם לימודי העבודה והמסחר. כיום ישנם אפשרויות רבות ליצור ולרכוש משאבים. המשימה של הכלכלה היא לקבוע אילו שיטות מניבות את התוצאות הטובות ביותר.

ניתן לחלק את הכלכלה למאקרו כלכלה, שמתרכזת בהתנהגות הכלכלה כולה, ומיקרו כלכלה, שמתמקדת באנשים ובעסקים בודדים (ראו הרחבה בהמשך).

ההבדל בין התיאוריות השונות בכלכלה

שניים מהביטויים הנפוצים ביותר במאקרו כלכלה, שתכף נבין מהי, הם מדיניות מוניטרית וכלכלה קיינסיאנית.

המדיניות המוניטרית היא ענף של הכלכלה הקיינסיאנית (פותחה על ידי כלכלן בריטי, ג'ון מינארד קיינס). היא שטוענת שמדיניות יציבה היא המסלול הטוב ביותר לניהול הכלכלה. לרוב יש להם דעות חיוביות בדרך כלל על שווקים חופשיים כדרך הטובה ביותר להקצאת משאבים.

לעומת זאת, גישות קינסיאניות אחרות מעדיפות מדיניות פיסקלית. הן גורסות כי רק ממשלה אקטיביסטית יכולה לנהל תנודות שווקים ומיתון לא רציונליים. הן מאמינות שלעתים קרובות השווקים לא עובדים טוב בהקצאת משאבים בעצמם.

העיקרון (והבעיה) של הכלכלה הוא שלבני אדם יש רצונות בלתי מוגבלים עבור עולם מוגבל באמצעים. מסיבה זו, מושגי היעילות נמצאים בראש מעייניהם של כלכלנים. יעילות מוגברת ושימוש טוב יותר במשאבים עשויים להוביל לרמת חיים גבוהה יותר.

10 מושגים נפוצים בכלכלה

מאקרו ומיקרו כלכלה

בגדול, מדובר בשני המושגים החשובים והנפוצים בכלכלה. השניים נלמדים במסגרת קורסים בכלכלה וגם בשוק ההון והם עוסקים בתתי נושאים בניהם: תוצר מקומי גולמי, ריביות ועוד (מאקרו) התנהגות צרכנים, תמחור ועוד (מיקרו).

המאקרו עוסק במושגים רחבים יותר ומיקרו במושגים ממוקדים יותר. מיקרו הוא מושג נפוץ יותר בקרב משקיעים.

אם תרצו לפשט את המושג הזה, אז מאקרו כלכלה חוקרת כלכלה ברמה הלאומית והבינלאומית. היא עושה שימוש בנתונים כלכליים ובמשתנים מצטברים. היא יכולה לכלול בבדיקה אזור גיאוגרפי מובהק, מדינה, יבשת או אפילו את העולם כולו. 

תחומי הלימוד העיקריים שלה נוגעים גם בצמיחה כלכלית. הנושאים הנלמדים כוללים סחר חוץ, מדיניות פיסקלית ומוניטרית ממשלתית, שיעורי אבטלה, רמת האינפלציה וריבית, גידול תפוקת הייצור הכוללת, תקופות מיתון ושפל.

מיקרו כלכלה מתמקדת באופן שבו צרכנים וחברות בודדים מקבלים החלטות. בניתוח היבטים מסוימים של התנהגות אנושית, המיקרו כלכלה מנסה להסביר כיצד הם מגיבים לשינויים במחיר. היא בודקת מדוע הם מבצעים פעולות מסוימות ברמות מחיר מסוימות.

מיקרו כלכלה מנסה להסביר כיצד ומדוע סחורות שונות מוערכים בצורה שונה, כיצד אנשים מקבלים החלטות פיננסיות וכיצד אנשים סוחרים, מתאמים ומשתפים פעולה זה עם זה בצורה הטובה ביותר.

היצע וביקוש

בגדול, מדובר באבן היסוד של תחום הכלכלה. כמעט כל תחום בכלכלה, גם המסחר בבורסה, נשען על היצע וביקוש. הוא זה שמכתיב גם את סדר היום בשוק ההון, בנדל"ן וכמעט בכל נושא הקשור למסחר בין בני אדם. 

בשיעורי היסוד בכלכלה, נהוג לשרטט טבלת היצע וביקוש. חשוב לזכור שככל שההיצע של משהו גדול יותר, כך מחירו יורד. 

כך למשל, בתחום הנדל"ן – ככל שיש היצע גדול יותר של נכסים מאותו סוג למכירה – כך מחירם בשוק יירד. אם בית יחיד מאותו סוג נמכר באותה שכונה, סביר להניח שמחירו יעלה לעומת מצב בו היו מספר בתים כאלה.

תוצר מקומי גולמי (GDP)

זהו המדד הבסיסי והנפוץ ביותר שקובע את גודל הכלכלה. המדד הזה אומד את הכנסות תושבי המדינה או את שווי השוק של הסחורות והשירותים שמיוצרים באותו מקום.

במונחי תמ"ג, ארצות הברית נחשבת לגדולה בעולם כיום. כלומר, היא מייצרת הכי הרבה סחורות ושירותים בשנה נתונה.

ריבית

כשאדם לווה כסף, מהבנק או מגוף פיננסי אחר למשל, הוא מחזיר את הקרן בתוספת ריבית.

שיעור הריבית מהווה למעשה את ההפרש שהלווה משלם מעבר לקרן, כלומר להלוואה המקורית שקיבל. בבואכם ליטול הלוואה, תשמעו על סוגים שונים של ריביות.

חשוב לדעת: את שיעור הריבית הכללית קובע בנק ישראל וממנו נגזרות ריביות רבות בשוק.

ניתן לומר שהריבית נקבעת גם על ידי השוק. היא נגזרת מהאינפלציה, מושג שנכיר מיד, ובאמצעות הערכות של גורמי הכלכלה במשק. כיום, ניתן לשלוט בריבית קצרת מועד באמצעות הליך שנקרא "מדיניות מוניטרית", שעליו הסברנו קודם.

אינפלציה

מחירי המוצרים בשוק כיום גבוהים בהרבה מהמחירים שליוו אותנו לפני עשור, שני עשורים ויותר. אינפלציה, שנמדדת באחוזים, מודדת את שיעור העלייה במחירי מוצרים לעומת תקופה מקבילה אשתקד.

ניתן להניח כי שיעור האינפלציה נע סביב 2% בכלכלות מתפתחות. כלומר, ישנה עליה של 2% במחיר הממוצע של אותם סחורות ומוצרים שנמדדו לעומת השנה הקודמת. המטרה של הכלכלה היא לשמור על שיעור אינפלציה נמוך יחסית.

אפשר לומר שהקשר בינה לבין הצמיחה, עליה נרחיב מיד, הוא קשר הפוך. עלייה באינפלציה תוביל גם לירידה בצמיחה. מדוע? כי הצמיחה במשק מורכבת מהצריכה הפרטית, הוצאות הממשלה, השקעות ועודף יצוא על יבוא.

כשהמשק במיתון, האינפלציה נשארת נמוכה. למה? כי מיתון גורם לאבטלה, לצמצום הצריכה ועוד. אנשים קונים פחות ומבלים פחות משום שהם חוששים לעתידם ולכן הצמיחה נעצרת.

שיעור צמיחה

כפי שהזכרנו קודם, שיעור הצמיחה בכלכלה נמדד בעיקר על פי התמ"ג.

התמ"ג משקף את ההכנסה הלאומית ולכן סביר שבממוצע, עליה בצמיחה מסמלת את הגידול בשכר של אדם ממוצע.

כסף עציץ

מתי בפעם האחרונה הרגשתם שהכסף שלכם צומח? האם האינפלציה שינתה את מצבכם הכלכלי?

עלות אלטרנטיבית

עלות אלטרנטיבית משקפת מצב בו אני משווה מצב נתון לחלופה אחרת. כך למשל, אדם שנרשם ללימודים מניח כי בעתיד הוא יוכל לייצר לעצמו הכנסה טובה יותר.

יחד עם זאת, אם לא היה לומד, האלטרנטיבה הייתה לעבוד. בטווח הקצר הוא היה לא רק חוסך את עלות הקורס או התואר, אלא גם עובד ומכניס כסף. אותו אדם בחר באלטרנטיבה – לימודים. העלות האלטרנטיבית: מה שהפסיד – עבודה וחיסכון בכסף בטווח הקצר.

דוגמא נוספת: אם נשארנו מאוחר בעבודה, ייתכן שמה שפספסנו הוא ארוחה משפחתית או מסיבת יום הולדת. השווי של מה שוויתרנו עליו הוא העלות.

יתרון יחסי

המושג יתרון יחסי קובע כי עליך לבצע עבודה שבה יש לך יתרון ברור על פני נושאים מורכבים יותר עבורך.

למשל, נניח שאתם מנהלים עסק לקידום אתרים ופנה אליכם לקוח שמבקש מכם לבצע עבורו עבודת יחסי ציבור, שאינה קשורה בצורה ישירה לעבודה שלכם. 

במצב הזה, תחשבו כמה זמן ייקח לכם לבצע את העבודה והאם אתם מסוגלים לבצע אותה על הצד הטוב ביותר. אם לא, כנראה שתעדיפו להעביר אותה לחבר המתמחה בתחום.

תועלת שולית פוחתת

המושג תועלת שולית פוחתת גורס כי ככל שיש בשוק יותר ממוצר ספציפי, כך שוויו פוחת. למשל, נניח שתעסיקו 10 פועלים לחרישת שדה מסוים. 

בהנחה שזה המספר המדויק לחרישת השדה ביחס לזמן שהקצבתם, ככל שתוסיפו פועלים, התפוקה של כל פועל תרד. התיאוריה הזאת משמשת גם לקביעת מחירים במשק.

מדיניות פיסקאלית

קודם הזכרנו את המדיניות המוניטרית, בהקשר הריבית. מדיניות פיסקאלית מדברת יותר במונחים של שליטה על הכסף. המונח המאקרו כלכלי הזה מתאר את היכולת של הממשלה לבצע שינויים במשק.

נהוג להתייחס למונח הזה ככלי שאומד את הוצאות הממשלה ואת אופן המימון שלהם – באמצעות מיסים למשל.

המדיניות הפיסקאלית גורסת כי הממשלה יכולה להשפיע על הכלכלה באמצעות רמת ההוצאות שלה. הוצאות ממשלתיות גדולות יכולות לגרום לעלייה בביקוש ובמחיר, לצמיחה ואינפלציה גבוהות.

בתקופה של צמיחה ואינפלציה נמוכות, הממשלה מגבילה את ההוצאות שלה ומתערבת במשק. לעומת זאת, היא מקצצת בהוצאות כאשר הצמיחה גבוהה. המטרה שלה היא להביא לאיזון במשק.

מה משמש את ארה"ב לניתוח הכלכלה?

ישנם מספר דוחות ואינדיקטורים כלכליים בארה"ב המשמשים לניתוח של הכלכלה. הנה כמה מהם:

דו"ח נתוני תעסוקה

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (BLS) מפרסמת את דו"ח נתוני התעסוקה ביום שישי הראשון של כל חודש. באופן כללי, עליות חדות בתעסוקה מצביעות על צמיחה כלכלית ושגשוג.

מדד המחירים לצרכן (CPI)

גם מדד המחירים לצרכן מונפק על ידי ה-BLS. הוא מודד את רמת השינויים במחירים הקמעונאיים (העלויות שמשלמים הצרכנים) ומהווה אמת מידה למדידת אינפלציה. 

כמו בישראל, באמצעות סל המייצג את הסחורות והשירותים במשק, מדד המחירים לצרכן משווה את שינויי המחירים חודש אחר חודש ושנה אחר שנה.

הוא אחד האינדיקטורים הכלכליים החשובים. פרסום שלו יכול להגביר את התנודתיות בשוק הון ובשוקי מט"ח. 

עליות מחירים גדולות מהצפוי נחשבות לסימן לאינפלציה, שכנראה תגרום לפיחות של המטבע הבסיסי.

דו"ח מכירות קמעונאיות

דו"ח מכירות קמעונאיות מדווח על ידי משרד המסחר באמצע כל חודש. הוא מודד את סך התקבולים, או שווי הדולר, של כל הסחורה הנמכרת בחנויות. 

הדו"ח מעריך את סך הסחורה הנמכרת על ידי לקיחת דגימת נתונים מקמעונאים ברחבי הארץ. מכיוון שההוצאות הצרכניות מייצגות יותר משני שלישים מהתמ"ג, דו"ח זה שימושי מאוד.

תמ"ג (תוצר מקומי גולמי) 

נחשב בעיני רבים למדד הרחב ביותר לביצועים הכלכליים של מדינה. הוא מייצג את ערך השוק הכולל של כל המוצרים והשירותים המוגמרים המיוצרים במדינה בתקופה מסוימת.

דו"ח ייצור תעשייתי

מפורסם מדי חודש על ידי הפדרל ריזרב ומדווח על השינויים בייצור של מפעלים, מכרות ושירותים בארה"ב. עדיף שמדינה תראה ערכים הולכים וגדלים של ייצור וניצול קיבולת. 

בדרך כלל, ניצול קיבולת בטווח של 82-85 אחוז נחשב ככזה שמצביע על סבירות לעליות מחירים או מחסור באספקה ​​בטווח הקצר. רמות של מתחת ל-80 אחוז מצביעות על סבירות למיתון.

 


המאמר מבוסס על נתונים גלויים לציבור אשר פרסומים בכלי התקשורת, באתרי אינטרנט ועיתונים כלכליים. המידע המופיע במאמר אינו מכיל את כל המידע הדרוש למשקיע, אין להסתמך עליו לצורך ביצוע עסקה בני"ע / נכס פיננסי. האמור אינו מהווה תחליף לייעוץ פיננסי על-ידי גורם מוסמך.

WhatsApp זמינים לכל שאלה