מה זה פיפס (pip) ואיך מחשבים אותו?
פיפס או pip (ראשי תיבות של "percentage in point" או "price interest point") הוא מושג בסיסי מתחום המט"ח, בו משתמשים סוחרים כדי למדוד את השינויים בשער ואת המרווח (spread) שקיים בין מחיר המטבע למחיר ביצוע העסקה בפועל.
אותו פיפס, הוא למעשה הספרה הרביעית מימין לנקודה של מספר / שער מסוים (מאית האחוז).
דוגמאות לשימוש בפיפס למדידת שינויים בשער
נניח שהאירו/שקל נסחר בשער של 3.2505, וכעבור זמן מה הוא נסחר תמורת 3.2508 – במקרה הזה, הפיפס יהיה 3 (ההפרש בין הספרות הרביעיות של השערים).
אם שער הדולר/שקל הוא 3.2045 והוא עולה לכדי 3.2049 – במקרה הזה, השינוי יהיה 4 פיפס (4=9–5).
חריג לשימוש הוא הין היפני
ברוב צמדי המטבעות, חוץ מצמדים שכוללים ין יפני, מצוטטים ארבע הספרות שאחרי הנקודה, ובין היפני מצוטטים רק שתי ספרות אחרי הנקודה.
במקרה הזה, את הין היפני נחשב בחלוקת 1/100 ולא 1/10000 כמו במקרה של המטבעות האחרים. למשל, במקרה והדולר/ין יהיה 162.15 ויעלה ל-162.16, הרי שהוא עלה ב-100 פיפס.
כיום, חלק מהחברות מצוטטות גם 5 ספרות אחרי הנקודה. ולכן, במקרה הזה, משום שהספרה הרביעית מייצגת פיפס, החמישית תייצג עשירית פיפס.
איך מחשבים את הרווח?
כדי לחשב את הרווח, צריך להכפיל את ההפרש בין המחיר של המכירה לבין מחיר הקניה. את הגודל מודדים בעזרת מידה המכונה לוט.
ניתן דוגמא פשוטה באמצעות חוזה של האירו מול הדולר. נניח שחוזה של 100,000 יחידות דולר מול האירו, נקנו בשער של 1.2501 ונמכרו ב-1.2530. הרווח בעסקה כזאת הוא 29 פיפס.
ולכן, אם רוצים למצוא את הרווח בדולר, אז נשתמש בנוסחה הבאה:
290$=29*100,000*0.0001
דוגמאות לשימוש בפיפס למדידת המרווח ברכישה / מכירה של מט"ח
נניח שהדולר נסחר תמורת 3.65 שקלים, ומישהו שרוצה לבצע המרה ולקנות דולרים נכנס לבנק ומבקש לדעת מה השער לקנייה, הבנק באופן אוטומטי יציג לו שער המרה גבוה יותר מהשער האמיתי והפער הזה בין השערים, יכול להימדד באגורות ו/או בפיפס.
למשל, אם הבנק יציע לאותו מתעניין דולרים במחיר 3.6570, משמע שהמרווח בין השער האמיתי לשער המכירה הוא 70 פיפס (שימו לב שהשינוי במקרה הזה, הוא הספרה השלישית מימין לנקודה ולא הספרה הרביעית ולכן הפער הוא 70 ולא 7).
לא לכולם השימוש בו הוא רלוונטי
אם אתם לא מבצעים המרות בסכומים גדולים או בתדירות גבוהה, הבנק לא ידבר אתכם במרווח שמתבטא בפיפסים אלא באגורות. המרווח הממוצע בבנק הוא בין 4 ל-5 אגורות, שהן למעשה 400-500 פיפס.
בנוסף, כאשר יש היפר אינפלציה, צרכנים יחזיקו בכמות מזומן גדולה ולכן המסחר יהיה לא פשוט והפיפס יאבד משמעות. כך למשל, הסיפור של רפובליקת ויימאר בגרמניה גרם לשער החליפין לקרוס לפני מלחמת העולם הראשונה. הוא צנח מ-4.2 מארק לדולר עד לכדי 4.2 טריליון מארק לדולר בנובמבר 1923.
גם פרשת הלירה הטורקית שצנחה בשנת 2001 הובילה לחוסר יציבות בשוק הזה. מערכות הסחר לא יכלו לקרוא את השוק. לכן, הממשלה החליטה “לבטל” שישה אפסים משער החליפין וקראה לו “לירה טורקית חדשה”. כך החזיר לעצמו המטבע חלק מהכבוד שאבד לו.
כנראה שיעניין אותך גם
