NDF הוא קיצור של המינוח Non-Deliverable Forward (פורוורד ש”אינה ניתנת למסירה”). אז למעשה, עסקת הפרשים NDF היא עסקת פורוורד, רק בהיעדר סליקה כספית בזמן הפירעון.

בעסקת NDF, לא מבוצעת המרת מטבע בתום התקופה (למשל, קבלת יורו בתמורה לשקל). וה”התחשבנות” תהיה על ההפרש בין השער בעת ביצוע העסקה לשער היציג שנקבע ביום הפירעון ותתבצע בדולרים (ארה”ב).

העסקאות האלו, בדרך מתבצעות לטווחי זמן שנעים בין חודש לשנה. וכדי לבצע את העסקה, יש להפקיד בטחונות בהתאם לגובה העסקה, המטבע עליו היא מתבססת והגוף המבצע. 

עסקאות הפרשים, הפכו למכשיר פופולרי מאז שנות התשעים על ידי תאגידים המבקשים לגדר חשיפה למטבעות לא נזילים – כלומר, כאלה שהמסחר בהם מוגבל מאוד בעולם או מוגבל בשוק המקומי. 

מכיוון שהמטבע לא ניתן להעברה, במידה והמטבע מוגבל מלהיסחר במדינה מסוימת, העסקה תתבצע רק מול אדם שנמצא בתוך המדינה המוגבלת. כלומר, עסקה על מטבע ממדינה מסוימת שאינו נסחר במדינות אחרות, תיעשה מול תושב מקומי בלבד.

דוגמה לעסקת הפרשים NDF

אדם מסוים קנה 100 אלף יורו באמצעות עסקת הפרשים, לעוד שנה מהיום.

שער היורו היה 3.5 ש”ח בעת ביצוע העסקה ואחרי שנה בדיוק הוא היה 3.675 ש”ח.

הפער; ההפרש בין 100,000*3.5 ל – 100,000$*3.675 (17,500 ש”ח) יועבר לחשבון הלקוח בדולרים – למרות שהעסקה הייתה על היורו.