איך שינויים בריבית משפיעים על שוק המניות?
נבדק על ידי אלעד הגל
הקשר בין גובה הריבית לבין שוק ההון בכלל ומחירי המניות בפרט זה נושא שעולה בכל פעם שהורדה או העלאת ריבית עומדת על הפרק, ובצדק.
למרות שבדרך כלל הם נעים בכיוונים מנוגדים (כאשר הריבית עולה השוק יורד ולהפך) הקשר ביניהם לא כזה פשוט, יש סייגים ויש דברים שחייבים לקחת בחשבון כדי לדעת איך לנהל את חשבון המסחר כמו שצריך ולמקסם רווחים.
במאמר הזה, תבינו איך שינויים בריבית עשויים להשפיע על מחירי המניות ולמה כדאי לקחת את ההשפעות הללו בערבון מוגבל.
קצת על ריבית
כשלוקחים הלוואה, את הכסף נדרשים להחזיר בצירוף ריבית. כלומר, ריבית היא המחיר של הכסף.
כאשר מדובר באנשים פרטיים שמלווים אחד לשני, הם יכולים לקבוע ביניהם את גובה הריבית שבה הם חפצים. אבל, כשמדובר בכסף שלווים מבנקים או גופי אשראי אחרים – גובה הריבית מושפע מגובה הריבית במשק, ריבית שנקבעת כאן ע”י הבנק המרכזי לישראל ובארה”ב (איפה שכל האקשן) ע”י הפדרל ריזרב (ה”פד” FED).
הבנק המרכזי, או ה”פד”, מחליטים מה תהיה גובה הריבית כדי לשלוט באינפלציה (התייקרות המחירים).
הרעיון הוא פשוט – כאשר הריבית גבוהה, לאנשים קשה יותר להוציא כסף על מותרות והשקעות. ההלוואות מתייקרות, דבר שמשאיר משקי בית שיש להם הלוואות קיימות (משכנתא למשל) עם פחות כסף פנוי לבזבז. בנוסף, לקחת הלוואה כדי לקנות דירה או לכל מטרה אחרת הופך להיות עניין פחות כדאי. כתוצאה, פחות כסף יוצא החוצה. וכשפחות כסף יוצא החוצה, הביקוש יורד ועליית המחירים מתמתנת (ולהפך).
למשל, במהלך מגפת הקורונה, הריבית נחתכה לכמעט אפס במהלך שנועד להאיץ את הכלכלה שקפאה בגלל הסגרים ועסקים שהתקשו להתאים את עצמם ולהחזיק מעמד. המהלך הזה, בשילוב החיסונים שהגיעו והפכו את הקערה, גרמו לכלכלה להתאושש פלאים, האינפלציה החלה לעלות גם כן ואז ה”פד” העלה את הריבית במטרה לרסן אותה.
נקודות שחשוב לזכור
- גובה הריבית במשק משפיע גם על הכלכלה וגם על מחירי המניות
- לריבית גבוהה יש השפעה שלילית על מחירי המניות - לציבור נשאר פחות כסף פנוי בגלל שההלוואות מתייקרות ו'מחיר הכסף' גבוה יותר ולא כדאי לנטול הלוואות נוספות
- לריבית נמוכה יש השפעה חיובית על שוק המניות - לציבור יש יותר כסף פנוי להוציא ומשתלם יותר להשקיע באמצעות הלוואות (גם לאנשים פרטיים וגם לחברות)
- שהריבית גבוהה ציבור המשקיעים מעדיף להשקיע באפיקים בטוחים יותר כמו פיקדונות וקרנות כספיות ולוותר על הסיכון שקיים בשוק המניות ובנוסף השורה התחתונה של חברות שיש להן הלוואות במאזן נשחקת גם כן
מה קורה לשוק ההון כאשר הריבית עולה?
בנקים משלמים יותר על הלוואות, מגלגלים את העלות הזאת אלינו (“פריים פלוס” נשמע לכם מוכר? הפריים היא ריבית שמבוססת על הריבית במשק) והמשמעות היא שלציבור נשאר פחות כסף כי הלוואות קיימות יהפכו יקרות יותר והלוואות חדשות הופכות לפחות כדאיות.
בגזרת המשקיעים והחוסכים, המשמעות היא שיותר נוח להשאיר את הכסף בפיקדון בבנק, בקרן כספית או באג”ח ממשלתי (המהווים השקעה בסיכון נמוך יותר מהשקעה במניות).
בניסוח אחר, העלאת ריבית משמעותה עליית מחיר הכסף, וכן הקטנת היצע הכסף בשוק. כתוצאה, פחות כסף “מתבזבז” ועסקים מרוויחים פחות כסף כתוצאה מהירידה בביקוש ויש פחות משקיעים שבוחרים לקנות מניות ו/או אפילו מוכרים מניות ומממשים רווחים במטרה להשקיע באפיקים בטוחים יותר.
בנוסף, צריך לקחת בחשבון שגם להרבה מהחברות שנסחרות בבורסה יש הלוואות שהן לקחו כדי לממן התרחבות עסקית ו/או רכישות של חברות אחרות, ועליית ריבית גורמת לחובות האלו להפוך ליקרים יותר עבורן והשורה התחתונה מתכווצת.
כל הדברים האלו, מכבידים על שוק המניות. ולכן, לריבית גבוהה יש השפעה שלילית על שוק ההון, לפחות בטווח הקצר.
מה קורה לשוק ההון כאשר הריבית יורדת?
תמונת מראה של העלאת ריבית, היא כמובן הורדת ריבית. והשוק מאוד אוהב שהריבית יורדת.
כשהריבית יורדת, הכסף הופך זול יותר וכל הדברים שהשפיעו לרעה על מחירי המניות עכשיו יכולים לדחוף אותן מעלה מעלה.
הלוואות זולות גורמות לאנשים להוציא יותר כסף בקניות וכד’ כי סך הכסף הפנוי עולה וכמות ההלוואות שנלקחות ע”י הציבור עולה (תענוג לקנות דירה להשקעה שהשוכרים משלמים עבורך את ההלוואה ואת הריבית עליה).
בנוסף, אותה סיבה שבגללה משקיעים בחרו להשקיע את הכסף בפיקדונות או בקרנות כספיות במקום במניות, עכשיו דוחפת אותם לחפש מניות להשקעה – ריבית נמוכה משמעותה פחות תשואה באפיקים סולידיים (ואנחנו אוהבים שהכסף שלנו עובד, ועובד טוב).
חברות הנמצאות בחובות, ישלמו פחות ריבית (משמע יהיה להן יותר כסף במאזן שלהן ויהיה להן יותר משתלם לקחת הלוואות כדי לצמוח – דברים טובים לשווי של המניות שלהן.
לכן, לריבית נמוכה יש השפעה חיובית על שוק ההון.
התגובות של שוק ההון לשינויים בריבית
דבר שחשוב מאוד להבין לגבי הודעות על העלאות ריבית וירידות ריבית, הוא שהן מייצרות ציפיות.
למשל, אם יש החלטה על העלאת ריבית, ציבור המשקיעים כבר מותנה לעשות את הקישור בין החלטה זו לבין ירידה במחירי המניות, ולכן הוא מגיב בהקטנת ההחזקות שלו בשוק (מה שכמובן מתדלק לכשעצמו את הירידות בשוק, והציפייה מגשימה את עצמה) ולהפך, כמובן.
עוד דבר מעניין שיש לקחת בחשבון שלשינוי בגובה הריבית לוקח זמן להשפיע באופן אקטיבי על הכלכלה (בערך שנה) כי הציבור לא מחכה בתור בבנקים כדי לקחת הלוואות בשנייה שמתפרסמת הודעה על הורדת ריבית, ואילו שוק המניות מגיב במהירות לשינויים האלו ואפילו מתמחר שינויים עתידיים שצפויים להיות.
למשל, אם השוק “מעריך” שהריבית צפויה לעלות ב-1% בשנה הקרובה (בכל פעם שמתפרסמת החלטה על גובה הריבית, מקבלי ההחלטות נותנים רמזים על העתיד לבוא) – משקיעים כבר ייקחו בחשבון את ה”שינויים” האלו כשהם חושבים באיזה מניות להשקיע וכתוצאה בשווי שלהן יהיה מתומחר שינוי שטרם קרה בפועל.
לתוכן ההודעות יש גם השפעה פסיכולוגית
מכיוון שבסוף מדובר על “משחק” של היצע וביקוש, התוכן של ההודעות על גובה הריבית יכול להשפיע מאוד על הלך הרוחות בשוק בטווח הקצר.
לדוגמה, אם במשך תקופה מדברים על צפי להעלאת ריבית של 0.25% ובפועל בהודעה נגיד הבנק מודיע שהריבית תעלה ב-0.75%, המשקיעים ייכנסו ל”פאניקה” ויגרמו לשוק לרדת בצורה יחסית אגרסיבית.
האם כדאי להשקיע בשוק ההון בסביבת ריבית גבוהה או נמוכה?
השאלה הזו היא מורכבת, שהרי כדאיות ההשקעה מושפעת ממשתנים נוספים למעט הריבית.
אם נחזור למשבר הקורונה שבו בנקים בכל העולם הורידו את הריבית לשיעור אפסי כדי לתמרץ את הכלכלה. השווקים, כפי שאתם כבר יודעים, הגיבו היטב להחלטה הזו וגרמו לראלי בשוק המניות ומרבית העולם התאושש יחסית במהירות, בין היתר הודות לשיעורי הריבית – אבל גם בגלל ה”הייפ” הטכנולוגי וההתייעלות שחברות גדולות יזמו בעקבות המשבר (קיצוצים בכוח אדם, מעבר לעבודה מהבית וויתור על נדל”ן). ואז, אחרי שהמשבר נגמר, משקיעים התחילו לחשוב שאולי החגיגה הייתה גדולה מדי ומסוף שנת 2021 ועד שלהי 2022 חיווינו תיקון משמעותי במחירים במקביל לעלייה הדרגתית ומתונה בריבית.
יש סקטורים שדווקא מרוויחים מהעלאת ריבית (וגם מפסידים שהיא יורדת)
משתנה נוסף המשפיע על כדאיות ההשקעה, הוא סוג המניות.
חברות המייצרות מוצרים מושפעות מאוד מצמיחה כלכלית; חברות אלו לרוב מרוויחות יותר בסביבת ריבית נמוכה, הממריצה את הצריכה. כמו כן, חברות טכנולוגיה (סטרטאפים) שעובדות בעיקר על מינוף גבוה בתקווה לייצר בוננזה כלכלית בשלב מסוים, תלויות גם הן בריבית נמוכה לצורך שרידות כלכלית ושמירה על מחיר המניה שלהן.
מנגד, בנקים וחברות אחרות המספקות מימון (חברות ביטוח, משכנתאות וחברות ייעודיות לאשראי) מרוויחים דווקא בעליית ריבית, מכיוון שהם יקבלו יותר כסף על ההלוואות שהם מספקים. בנוסף, בעת עליית ריבית, הציבור מגדיל את שיעור החסכונות שלו בבנקים, מה שמגדיל לבנקים את הכסף העומד לרשותם לצורך ביצוע השקעות.
לסיכום
למרות שהקשר בין גובה הריבית לשוק המניות הוא לא ישיר ומהיר, השניים נוטים לזוז בכיוונים שונים – שהריבית עולה שוק המניות יורד ושהריבית יורדת שוק המניות עולה.
אבל, יחד עם זאת, אין ודאות של 100% ואי אפשר באמת לדעת איך ומתי השוק יגיב להורדה או להעלאת ריבית. למשל, יכול להיות שאינפלציה גבוהה תגרם להעלאות ריבית אבל במקביל עולם האינטליגנציה המלאכותית (AI) יצית כל דמיון אפשרי ולמרות שהריבית גבוהה ללא צפי להורדה שלה – מחירי מניות הטכנולוגיה ימשיכו לעלות במנותק ל”משוואה הידועה”.
לכן, אם אתם סוחרים לטווחים קצרים, הדבר שהכי חשוב לשים לב אליו זה אופי ההודעות על גובה הריבית, הלך הרוחות של המשקיעים כתוצאה מאותן הודעות והמגמה שנקבעת כתוצאה מהפעולות שהם מבצעים. אם אתם משקיעים לטווח ארוך, כדאי להפנים שהשוק מתכנס לערכים הריאליים שלו שלא תלויים אך ורק בגובה הריבית.
כנראה שיעניין אותך גם
