מדיניות מוניטרית
מה זה מדיניות מוניטרית?
מדיניות מוניטרית באה לממש יעדים כלכליים וחברתיים על מנת לייעל את המשק באמצעות שליטה של הבנק המרכזי (במדינה שלנו, מדובר על בנק ישראל) על היצע הכסף ושערי הריבית.
הבנק עושה שינויים במרכיבים האלו כדי לשמור על ערך הכסף שלכם ועל יציבות מחירים. כלומר, לדאוג שלא תהיה אינפלציה גבוהה.
למה שמירה על ערך הכסף חשובה? כשהמחירים שומרים על יציבות, הדבר מעודד צמיחה עקבית, תעסוקה ואפילו לצמצום הפערים החברתיים. לעומת זאת, שחיקה בערך הכסף מסוכנת בטווח הארוך וגורמת לחוסר וודאות.
יישום מדיניות מוניטרית הלכה למעשה
לריבית והשקעות יש יחס הפוך. כשהריבית עולה, היקף ההשקעות הלא "סולידיות" יורד (למשל לקיחת אשראי לטובת פתיחת עסק או השקעה במניות) ומשקיעים בוחרים להשקיע בפיקדונות ואג"ח, כי הריבית טובה והסיכון נמוך יותר.
ולכן, שהבנק המרכזי רואה שיש שחיקה בערך הכסף הוא "משחק" עם הריבית בהתאם ליעדי האינפלציה של המדינה. שהאינפלציה גבוהה מדי, הוא מעלה את הריבית במשק כדי לגרום להאטה בצריכה ובפעילות הכלכלית. בגלל זה, יש לא רק היקף ההשקעות יורד אלא גם שיעור האבטלה עולה (שקונים פחות חברות צריכות פחות ידיים עובדות)
ומתי הריבית יורדת? בתקופה שבה הושגה שליטה על האינפלציה או שהיא נמוכה יותר מהיעד שהגדירה המדינה. ריבית נמוכה מביאה לגידול בהוצאות (לאנשים אין מה לעשות עם הכסף בחשבון, כי הם לא מקבלים עליו ריבית גבוהה) וכתוצאה הם מבזבזים יותר ממנו או משקיעים או במטרה לייצר ממנו יותר כסף.
בישראל, נכון ל-2022 שיעור הריבית עמד על 0.1% ונכון לתחילת שנת 2024, שיעור הריבית עמד על 4.5%. שיעור ריבית הפריים, שמורכב משיעור הריבית + 1.5% – מכאן שהריבית היא לא רק נגזרת שמשפיעה על המדד, אלא גם על נוטלי המשכנתאות ועוד.
איך מחליטים מתי המחירים יציבים ובאיזה שיעור להעלות / להוריד את הריבית?
הממשלה קובעת את היעד, שבדר"כ נע בין 1-3 אחוז.
הבנק המרכזי, משנה את הריבית בהתאם לניתוחים ותחזיות שהוא קובע. כל עוד היעד המבוקש עומד בעינו, ככל הנראה שלא יהיה שינוי בריבית.
אם יש צורך בשינוי הריבית בעקבות כך שהאינפלציה גבוהה יותר מהיעדים שהוגדרו או נמוכה מדי, לרוב, במידה ואין אירועים חריגים העלאה והורדת ריבית תתבטא ב 0.25%-0.5% בכל רבעון בממוצע.
ההבדל בין מדיניות מוניטרית למדיניות פיסקלית
לפני שנסביר מה ההבדל העיקרי בין שתיהן, ראוי להתייחס למה שדומה בניהן. ובכן, שתיהן באות לממש יעד כלכלי וחברתי כמו תעסוקה מלאה, צמיחה, יציבות המחירים במשק, הביטחון הכלכלי של האזרחים ועוד.
כשהממשלה, האוצר או הבנק המרכזי רוצים לבחון באיזה מדיניות לנקוט, הם בוחנים קודם כל את ההשקעה על המשתנים שהזכרנו קודם. הם רוצים לדעת מה תהיה ההשפעה על שיעור הריבית שמשליכה על נושאים רבים אחרים במשק. רמת התעסוקה והצמיחה חשובים מאוד בהיבט הזה.
ההבדל הוא שמדיניות מוניטרית מנותבת באמצעות שליטה של בנק ישראל על היצע הכסף ושערי הריבית ומדיניות פיסקלית מושפעת מגודל התקציב ושינויים במסים.
כנראה שיעניין אותך גם
