מטבע קרדנו (Cardano)
המטבע קרדנו המוכר בשם ADA נחשב לשישי בגודלו בעולם, אבל שואף להגיע למקום שבו היה בעבר: השלישייה הראשונה. למה המשקיעים מאמינים לזה והאם המעבר של אחד ממפתחי האתריום לפרויקט תסתיים בטוב?
מטבע קרדנו (סימול: ADA) נחשב למטבע השישי בגודלו בעולם נכון לסוף 2021. שווי השוק שלו עומד על כ-46 מיליארד דולר ומחירו כ-1.37$.
למרות מחירו הנמוך, נפח המסחר של קרדנו קטן בהרבה מאשר של ה-Tether. ליתר דיוק, ביום ממוצע יכול מטבע Tether להיסחר בכמות של פי 35 ויותר ממנו.
אם כך, מדוע קרדנו נחשב עדיין לפופולרי ונמצא כבר חודשים ארוכים בטבלת עשרת המטבעות הדיגיטליים הגדולים בעולם? מדוע חובבי הקריפטו כל כך סוגדים לו ומעריכים שעוד יפרוץ בעתיד? בדקנו מה מיוחד כל כך במטבע שכולם מדברים עליו.
מה זה בעצם מטבע קרדנו (Cardano)?
לא לחינם הפך קרדנו למטבע כל כך פופולרי, ולא לחינם דווח כי החברה מייצרת תוכנה זהה לזו של אתריום, כך שבאמצעותה יהיה אפשרי להשתמש בשפות תכנות מובילות. אחרי הכל, אחד ממפתחיו הוא אחד ממפתחי המטבע אתריום, שפרש לטובת הפרויקט הזה.
Cardano הוא בעצם פלטפורמה נוחה למפתחים. השיטה מציעה לפתח חוזים חכמים ואפליקציות. המטבע של החברה מציג פרויקט גדול. כמו רבים אחרים, הוא מבוסס על טכנולוגיית בלוקצ’יין. אבל הייחודיות שלו נובעת מקהילת המפתחים שלו: אקדמאיים עם ידע רב בתחום ההנדסה והמחקר.
מה שחשוב לדעת בהיבט של קרדנו הוא שהאלגוריתם שלו לא דומה לאחרים. מטבעות רבים מתבססים על ביטקוין ובמקרה הזה, האלגוריתם Ouroboros שנחשב למפותח יותר נחשב ליעיל. אותו מפתח טוען כי האלגוריתם הזה יציב יותר מאשר במטבעות אחרים.
חשוב להבין שהקרדנו פועל באמצעות הוכחת החזקה, או מה שמכונה POS. הוא שונה לגבי בדרך הכרייה שלו לעומת מטבעות מובילים אחרים. השימוש בהוכחת החזקה הופך כרייה ליעילה וגם לכזו שצורכת פחות אנרגיה.
על פי המפתחים, המטבע קרדנו בנוי מ-3 שכבות: שכבת יסוד, שזו השכבה העליונה שעליה פועל המטבע ויוצרת אותו. השכבה השנייה היא ממוחשבת והיא זו שמנהלת את החוזים החכמים. לשפת התכנות החדשה להטמעה של חוזה חכם קוראים “פלוטוס”.
יחד עם זאת, בחברה מדגישים כי ניתן להשתמש גם בשפת התכנות של אתריום – סולידיטי. בעזרתה אפשר ליצור יישומים עם רמת ביטחון נמוכה יותר.
השכבה השלישית היא שכבת שרשראות צד.
אם נצטרך לסכם את פרויקט קרדנו בחמישה משפטים הם יהיו:
- יוצר בלוקצ’יין משופר.
- מהווה תשתית לחוזים חכמים.
- פותר את הבעיות של האתריום.
- מפחית עלויות עסקה.
- מהיר בביצוע עסקאות, עם שאיפה לחסכון באנרגיה.
איך הכל התחיל?
תחילת הדרך של המטבע לא הייתה פשוטה. תחילת גויסו בהנפקה של טוקן (ICO) ב-2015 יותר מ-60 מיליון דולר, כאשר כיום נסחרים כ-70 אחוז מכלל המטבעות – כ-32 מיליארד.
מי שפיתחו את המטבע הם שלושה גופים שחברו יחד. ישנו גוף בשם The Cardano Foundation שיושב בשוויץ ותומך במשתמשים. גוף אחר, IOHK, מבצע את המחקר. הגוף השלישי, Emurgo שמו, משקיע בסטארטאפים ובגופים המתעניינים בבלוקצ’יין של המטבע.
המשקיעים מאמינים בצ’רלס הוסקינסון
כפי שהבהרנו קודם לכן, אחד ממפתחי האתריום הוא זה שאחראי על פיתוח המטבע והחברה. הדבר מקדם מאוד את מעמדה של החברה ויש כבר מי שמשווה אותה לאתריום.
למפתח הזה קוראים צ’רלס הוסקינסון. למעשה, הוא זה שהפך אותו לאחד המתחרים למטבע שאותו פיתח קודם. הוסקינסון יצר שכבה שעוקבת אחרי עסקאות שונות דרך המטבע ועוד אחת שמאפשרת להפעיל חוזים חכמים על אותה פלטפורמה שיצר. כאשר הוטמעו שירותים פיננסיים מבוזרים על המטבע, הוא המשיך לצמוח.
באמצעות הפיתוחים שלו, קרדנו יצרה שיתופי פעולה עסקיים עם חברות צמרת. New Balance שמייצרת ציוד וביגוד ספורט אימצה את הטכנולוגיה הזאת כדי לעקוב אחר נעל שפיתחה. בשנים אחרונות מקליטות להקות אלבומים באמצעות הרשת.
כל אלה משנים את כללי המשחק. יש מי שצופה שאם קרדנו ימשיך בקצב הזה, הוא יהפוך תוך שנה או שנתיים לאחד משלושת המטבעות המובילים ויישאר שם זמן רב.
בתחילת שנת 2021, דווקא בתקופת קורונה, המטבע לא הפסיק לעלות. הוא הפך, לפחות באותה תקופה קצרה, למטבע המדובר ביותר בשוק. הדבר לא נעלם גם מעיניו של המיליארדר הידוע מייקל נובוגרץ.
באמצעות הטוויטר הוא פרסם בקשה לעזרה ושאל את מה שכולם שאלו באותה תקופה: כיצד ייתכן שהמטבע הזה לא מפסיק לזנק ולמעשה לא רק שהכפיל את עצמו, אלא זינק פי ששה משוויו בין דצמבר 2020 למרץ 2021?
לזמן מסוים, קרה לקרדנו מה שכל משקיע פוטנציאלי רוצה שיקרה: הוא הפך למטבע השלישי בגודלו בעולם, אחרי ביטקוין ואתריום. הבעיה: הוא לא שרד שם זמן רב.
מה קרה בתחילת 2021? אפילו המיליארדרים שואלים. מטבע קרדנו
המטרה של קרדנו: חיסכון באנרגיה
בזמן שהמטבע צובר תאוצה, עוד מתכנתים ומומחים בעלי שם עולמי בתחום האקדמיה מצטרפים לפרויקט הזה. יחד, הם מאמינים, נוכל להאיץ את פיתוחו.
בקרדנו מאמינים כי שתי השכבות בפרויקט (CSL, CCL), זאת שעליהם פועלים הארנק והרשת, וזו שאמורה לעבוד על חוזים חכמים, יילכו ויתפתחו בעזרת שורת המומחים.
אחת ההנחות החשובות של פרויקט ADA הוא ביסוס הרשת על מנגנון שמבטיח חיסכון משמעותי באנרגיה, אבטחה גבוהה וביזור. למה צריך חיסכון באנרגיה, אתם שואלים? ובכן, בואו נשווה את זה באמצעות מספרים. צריכת החשמל של רשת ביטקוין לשנה היא כ-70TWH.
מדינה ממוצעת, פולין למשל, צורכת בשנה קצת יותר מ-140TWH. אתם מבינים את ההבדל? מדינה ממוצעת צורכת פי שניים חשמל בלבד מאשר האנרגיה שמבוזבזת על כריית ביטקוין.
זו בדיוק הסיבה שבגללה צמתי ביטקוין ממוקמים במדינות שבהן מחיר החשמל זול יחסית. ישראל, אם שאלתם, היא לא המדינה הנכונה לצורך פתיחת חוות כרייה. רוסיה, לדוגמא, היא כן.
אחרי הנתון הזה, למישהו יש עדיין ספק שאם הקרדנו ימשיך להתפתח גם המשקיעים יתוגמלו בהתאם?
המאמר מבוסס על נתונים גלויים לציבור אשר פרסומים בכלי התקשורת, באתרי אינטרנט ועיתונים כלכליים. המידע המופיע במאמר אינו מכיל את כל המידע הדרוש למשקיע, אין להסתמך עליו לצורך ביצוע עסקה בני”ע / נכס פיננסי. האמור אינו מהווה תחליף לייעוץ פיננסי על-ידי גורם מוסמך.
